:: מיומניו של לקוח ::

הילד חולה, מה שמנע ממני לעדכן ובכלל לעבוד.

לא יודע אם זה טוב או רע, אבל שעובדים מהבית זה נהיה מובן מאליו שאתה לוקח חלק בסיטואציה (עם\בלי קשר למקרה הנדון), כאשר ברור לגמרי שאם לא היית בבית, זה לא היה עובד ככה. לדוגמא, בימים עברו, כאשר הילד היה חולה, הינו מתחלקים – יום אני, יום אשתי, יום מישהו מההורים, לעומת זאת, עכשיו שאני בבית, אפילו שגם אשתי הייתה, זה היה ברור לשנינו ששנינו מטפלים בילד ביחד.

דבר אחד שכן עשיתי, במקום לדחות שוב, היה להיפגש אתמול בערב עם אורי ורון מ-SMILE. הייתי שם בערך שעה, היה נחמד (לא חידש הרבה, כאמור, כבר הייתי שם בעבר), פגשתי גם כמה חברה שלא ראיתי מאז 2001, ואת השכן שאני רואה לפחות פעם בשבוע במעלית.

בכל אופן, אני באמצע עבודה (בדיוק סיימתי עם לקוח אחד, וכותב לפני המעבר לטיפול באחר). עוד על הפגישה ב-SMILE בהמשך.

עפ“י דוא“ל מאורי, בעית הזיכוי הכפול נבעה מרצון טוב לזכות אותי בהקדם.

כמו כן, הבעיה אותרה ללא קשר לדוא“ל שלי בנדון, ונפתרה ע“י חיוב חשבוני (עוד לא בדקתי) ב-30 לחודש.

אשתי מצאה ש-SMILE אכן זיכו אותי. אבל איך לא, שוב טעות. זוכיתי פעמיים, בהפרש של ארבעה ימים. זו כנראה אחת החברות בהן יד ימין לא יודעת מה יד שמאל ימין עושה. ניסיתי לתלוש שערות, אבל אין לי. נראה לי שאבקש מחברת האשראי לחסום את החברה חסרת האחריות הזו מלגעת לי בכרטיס האשראי. אמשוך מזומן, ואתן להם בפגישה.

אפרופו הפגישה, לירון התקשרה, קבענו ליום ד‘ הבא.

לא משנה… בסוף פשוט שלחתי דוא“ל לאורי על הזיכוי הכפול, נראה מה יהיה…

דיחיתי את הפגישה עם אורי ווטרמן מ-SMILE לשבוע הבא.

על המועד המדוייק תמסר הודעה (גם לי וגם לכם).

גם עבדתי כל הלילה ואני עיייייייף. וגם יתכן שאני אוסף את הילד מהגן.

הכתבה של אביב עכשיו גם אונליין, באתר NRG.

לגולשים המופתעים מהתוכן הנוכחי, אולי כדאי לגשת להתחלה.

אורי (החבר) שלח לי את הכתבה לדוא“ל, ומהצבע הבנתי שזה במדור הכלכלה (חשבתי ש-“אונליין“ זה מדור בפני עצמו כשאורי סיפר לי על הכתבה).

אני כמובן מסכים עם אביב שהאינטרנט הוא אמצעי הפצה נפלא. אבל יש בו גם בעיתיות מסוימת. האינטרנט הוא כלי ”חופש הדיבור“ האולטימטיבי, אבל שככזה, הוא מאפשר גם לפגוע בחברות ואנשים על לא עוול בכפם.

לא הייתי רוצה לראות על כל פיפס שבמקום שמישהו יעשה קצת מאמץ, הוא יפתח אתר המשמיץ את החברה, בייחוד לא, כאשר בד“כ שומעים רק את הדברים הרעים – לרובנו אין זיכרון או אנרגיות לכתוב על הדברים הטובים, על שירות מצוין, וכו‘.

אף אחד לא אומר, ”וואלה, יש בערוץ 8 תוכנית מדהימה –צ‘יווהווה, על כמה שהשירות של החברות מצוין“, כי לא עושים כאלה תוכניות - הן פשוט לא יענינו אף אחד. מצד שני, כמעט כולם יודעים על ”בולדוג”.

אני לא קורא לרגולציה באינטרנט על התכנים, רק חושב שצריך לחשוב פעמיים, ולסבול קצת (הרבה), לפני שעושים את מה שאני עשיתי.

בכל אופן, אביב, המון תודות על הפרסום. הגיע הזמן מזמן שנפגש, ולא רק במקרה. אנחנו עושים יותר ילדים מאשר נפגשים…

התקשרה עכשיו לירון, העוזרת האישית של אורי ווטרמן, סמנכ“ל לקוחות SMILE. הוזמנתי לביקור, וקבענו ליום רביעי.

תמיד מעניין לפגוש את הצד השני שמאחורי השפופרת.