:: מיומניו של לקוח ::

לא כתבתי המון זמן. הסיבה העיקרית היא שאני בין עבודות כרגע, בין שכיר ליזם, בין עבודה ללוגיסטיקה של הרמת עסק חדש בארצנו הקטנטונת, אך משופעת ביורוקרטיה.

—

רגע מצחיק ביותר בשבועות האחרונים – חולצת ה(גיק אלרט) ?got root שלי מתפרשת ע“י שומר בבניין כקריאה לחזרה לשורשי היהודים. התחברו גם אתם.

—

אורנג‘ vs סלקום.

סלקום, בתפישתי, ואני מניח גם של אחרים, היא חברה עממית משהו, מדברת לכולם. אורנג‘ יותר אלטיסטית, יומרנית, פונה לעסקים.

פרסומות לחוד ושירות לחוד כנראה…

סלקום, 5 דק‘ המתנה לנציגה עסקית בחלק מבודד, שקט וממוזג להלכה של מרכז השירות (פולג, נתניה). שירות קורדיאלי, מקצועי מאוד. פתיחת לקוח עסקי חדש, חותמת מעסיק קודם, חותמת החברה החדשה, כרטיס אשראי. גמרנו (כמעט..).

אורנג‘, 45 דקות המתנה בסניף מלא ורועש (מרכז שרונה, צומת רעננה), באמצע יום, באמצע שבוע (תגידו, אנשים לא עובדים???). דבר ראשון ששאלתי עוד לפני שלקחתי מספר, זה האם מספיקה חותמת חברה על מנת להעביר לקוח פרטי לחשבון עסקי חדש, התשובה היתה ”כן“. כאמור, 45 דקות אח“כ, מתיישבים עם מישהי נחמדה, אבל מקצועיות אההה. נדרשה עזרתה של ”העוזרת לכולם“ בסניף, מאוד יעילה, אבל מתייחסת כאילו אני חבר שלה. אני לא. התייבשתי 45 דק‘ סתם. לא פתחו חשבון עסקי כי היתה חסרה ניירת מפה עד הודעה חדשה… סגרנו על כך שעד שהיא מקבלת את המסמכים, אני אוגדר כמשלם צד ג‘ על לקוח פרטי. נפלא…

יום אחרי התברר שסלקום לא יעילים כפי שחשבתי.. נסיון חיוג לשותפי בארה“ב לא צלח. מסתבר שלמרות שאני בעל שלושה קוי סלקום, וכל חשבונותי מול סלקום שולמו ללא דופי, סלקום התייחסו אלי כלקוח חדש וככזה סגרו לי שיחות לחו“ל. לפחות היו מציינים זאת בעת המעבר.. שיחה אחת לכוכביתאפסאחתשתיים, הסבר קצר לבחורה המאוד אדיבה ו-20 דקות עד שהיא בדקה את ענייני ושינתה הגדרת מערכתוהכל סודר.

—

כנראה שבענף הבנקאות העסקית בארץ או שנעקצו יותר מדי פעמים, או שפשוט אינם רעבים מספיק. פניות לבנקים השונים נעו בין תביא תדפיס מחשבונך הפרטי, לבין חתימת ערבות אישית במקרים הקיצוניים.

בדיסקונט, ברגע שעשו, אני מניח, את הקשר בין חשבוני הפרטי אצלם לבין בקשתי לפתיחת חשבון עסקי נהיו הרבה יותר נחמדים. תודה אבל לא תודה.

בנק הפועלים נהיו הרבה יותר פרקטיים כשהבינו שאני בודק אותם מול בנקים אחרים (יתכן שגם פה נבדקה היסטוריה אישית). בסוף סגרתי בלאומי, למרות שהיה לי מאוד קשה למצוא מספר טלפון לפתיחת חשבון עסקי חדש, היה סניף עסקי עימו עבדתי בעבר, אז פשוט ניגשתי אליו.

עוד מעניין לציין שכל הבנקים אליהם פניתי (אלה שמצאתי מספר טלפון רלוונטי ב-144…) ביקשו ללא יוצא מן הכלל מספר תעודת זהות, שזו לדעתי חוצפה בלתי רגילה. אם יש דבר המזהה אותך חד ערכית בישראל, ויכול לשמש אותם ואחרים מי יודע באיזה צורות, זה מספר תעודת הזהות. וללא בושה, איזה מענה טלפוני שמי יודע מי נמצא בצידה השני, מרשה לעצמו לדרוש מספר זה, רק על מנת להעביר אותך למישהו רלוונטי. בארה“ב, מנסיוני, את הסושיאל סקיוריטי כמעט אף אחד לא מבקש.

אגב, עוד לשם השוואה, שותפי בארה“ב פתח חשבון בנק עסקי במוסד מכובד באינטרנט, ללא כל אינטראקציה אם גורם אנושי, ומספר ימים אחרי קיבל את כרטיס האשראי בדואר.

כשהגיע לארץ וניגש איתי לסניף על מנת להוסיפו כמורשה חתימה או אפילו הביע פליאה (בדרכו הייחודית שגרמה קצת לפדיחה LOL) על מה ולמה אני מכיר את אנשי הסניף בשמותיהם.

—

עבודה חדשה לפטופ חדש. בחרתי טושיבה מדגם A200-10W. הלפטופ הכי עארס בצ‘חונה – שחור מבריק, קימורים של סובארו 89 קופה עם כנפיים מפיברגלאס, אפילו נוריות חיווי הנראות כמו אולטרה סגול בתחתית אותה סובארו. בל נשכח גם את שתי מסננות שקופות מעל רמקולים של Harman Kardon…

מצד שני – מחיר מצוין למפרט, ומשקל סביר לגמרי, בייחוד שמשווים למפרט ומחיר של התחרות.

לאובונטו היו כמה בעיות עם הרשת האלחוטית (4965AGN), וכרטיס הקול. שתיהן נפתרו.

מומלץ.

—

ברמה האישית התקופה מאוד מאתגרת. מצד אחד מעביד שיודע שאני עוזב, ולמרות זאת מאוד תומך, מצד שני מצפה (ואני גם חושב שההגינות מחייבת) שאתפקד כמו שצריך. ויש כמובן, המון עבודה על המיזם החדש, כאשר שם ליבי, וכן אותה ביורוקרטיה המחייבת אותי להיות בכל מיני מקומות באמצע יום העבודה, וגם פגישות עסקיות המחייבות אותו הדבר ממש. מה שנפגע בסופו של דבר זה הזמן שלי עם משפחתי.

—

יצא לי לפגוש בשבועות האחרונים כמה חברה מהביצה שעד כה רק קראתי אותם. מעניין. עכשיו אני יודע מי לא וולווט.

—

מייקל ארינגטון (טקקראנצ‘) כתב אתמול תגובה מאלפת על כך שצ‘רלס קופר מ-CNET השמיץ אותו ובלוגרים טכנולוגיים אחרים בנושא קבלת כסף על כתבות. שווה קריאה, ונותן זוית מעניינת ומאוד תקפה לדעתי על מה קורה לעיתונות הישנה בעידן העיתונות החדשה – הבלוגים.

—

ויינט מדווחים שהחברים מאינטרנט זהב לא לומדים כלום. אני מצטער שלא תבעתי אותם גם בזמנו. לפחות התחיל מזה בלוג…

—

אני נכנס לתל אביב הרבה מעבר לרצוי (פעם בחודש גג). אני שם פעמיים שלוש בשבוע. נו שויין.

אפילו הייתי בדיסקוטק בתל-אביב. פעם ראשונה מזה 7 שנים לדעתי.

—

זה רק אני, או גם לאחרים יש אסוציאציה מאוד ספציפית כשאשר רואים חבילת טישו בחדר ישיבות עם שולחן גדול ופקידת קבלה מאוד נאה? אילו רק הקירות יכלו לדבר…

—

ירון שלח לי הרגע לינק לעטיפות האלבומים הגרועות בכל הזמנים. פלא שאנשים רוצים רק מפ3?

—

אני בפייסבוק, בואו גם. תגידו הי. זירקו עלי כבשה.

גרגמלש נכווה גם הוא מסמייל 015 אינטרנט זהב והוא מתעד את מה שעובר עליו בבלוג חושפים שיניים.

שלחתי גם לאורי ווטרמן, שבעבר סייע לסיים סיפור זוועות של לקוח נוסף שיצר איתי קשר בדוא“ל. הייתי אומר כל הכבוד, אבל למה זה בכלל צריך להגיע לרמת סמנכ“ל בחברה? הפסיקו עם המדיניות המטופשת הזו!

אחחח איזה כיף. 015 לא מפסיקים לרגע להפתיע. אני יושב לי בסבבה, עובד, שומע פנדורה, ופתאום צפצוף סמס - דיי מפתיע, כי אני לא בקטע של סמס, כמעט לא שולח, כמעט לא מקבל. מי זה יכול להיות??

רק ב015 הצטרפו למסלול המבצע ודברו לחול ב7 אג לדקה! להצטרפות חייגו 015*

הולכת להיות לי שיחה עם 015* מעניינת בדרך הביתה.

האם יכול להיות ש-SMILE אינטרנט זהב אוספת כתובות של מי ששולח לה דוא“ל ומזבלת אותו בחזרה ללא שקיבלה אישור לשליחת חומר שווקי מצידו?

תא הדוא“ל שלי אומר כן.

העובדות:

• אינני לקוח של SMILE אינטרנט זהב.
• גם כשכן הייתי לקוח שלהם, הדוא“ל הרשום שלי כלקוח לא היה זה אליו נשלח דואר הזבל.
• כתובת הדוא“ל אליה נשלח דואר הזבל שימשה אותי בעבר להתקשרות עם נציגי החברה בענייני, לרבות סמנכ“ל הלקוחות אורי ווטרמן.

עמרי כותב על ידידי הטובים סמייל אינטרנט זהב, ומלחמתם בלקוחות.

מסיבות עלומות עמרי בחר לדבר עם אינטרנט זהב ולשאול אותם מדוע המשתמשים מחו“ל מתחברים לאט יותר, קיבל העלאת עדיפות לשרתים מהם הוא בודק, ועכשיו הוא דן איתם על כתובת קבועה ושאר בשר, במקום להצביע עם הרגליים.

ואני שואל, איפה לעזאזל בפרסומות הצהובות שלהם, או בעת רישום משתמשים מוזכר שאינטרנט זהב רשאית לשנות את רוחב הפס חד צדדית ללא הודעה ללקוח? איפה בדיוק הם מציינים כי בחבילה שלא חשבתי ”למגה“ להצטרף אליה, שהמהירות אינה באמת 2 מגה על וואטאבר, אלא מה שמתחשק להם? (ואני לחלוטין מתעלם מהעובדה שללא שיתוף קבצים, כנראה שלא היתה שום סיבה לעבור לפס הרחב.. ארר.. לפס הרחב המוצר)

לומר את האמת, אני לא מכיר אפילו ספק אחד בארץ שנותן לך טופס מחויבות שלו לאיכות שירות (SLA), אבל יש הבדל מהותי בין לא לתת את השירות המיטבי מסיבות אובייקטיביות של חוסר ברוחב פס ועומס על התשתיות, לעומת באופן שרירותי וחד צדדי להצר את רוחב הפס, ולא להודיע. במילה אחת, רמאות.

אגב, עמרי ידידי – פעם אחרונה שאני שמתי קריילי (סמיילי על הצד עצוב), קיבלתי איומים מפורשים בטלפון על זכויות יוצרים ושאר בשר. אני מציע שתסובב אותו כלפי מטה, שיתחפר מראש מרוב פחד.

אה, ואם כבר אני שוב מדבר על החברה הזו – בפוסט חיבור חיסור כתבתי:

להפחיד אותך מללכת למתחרים (לדוגמא, שיחה שלא מזמן עשיתי עם ספק עבור לקוח שלי, התחילה ב-“תבדוק את כולם, אבל אל תלך ל…, הם ישימו לך את השרתים במקלט“ – מאוד לא מקצועי, ולא אתי – אפילו לא הציק לי שהשמוק הבטיח לשלוח חומר באותו יום ועברו מאז שבועיים. אה… והוא גם לא ידע מה זה latency).

אולי כדאי עכשיו לציין, לאחר שרכשו את 012, שמי שהיה מעברו השני של הקו הוא לא אחר מאיש מכירות של סמייל אינטרנט זהב (איני זוכר את שמו, אבל כל פעם שלא ידע לענות על שאלה אמר שיעשה ועידה אם איזה ישי אחד, איש טכני), והחברה המושמצת היתה…. נכון.. 012.

אולי סמייל אינטרנט זהב היו צריכים לשים כמה שרתים לניהול רוחב פס במקלט?

הקורא מני הגיב לפני מספר ימים לפוסט סידורים אחרונים בסגולה, המסכם את פגישתי עם נציגי סמייל 015 מאפריל, וחוץ מזה שקרא לי ”מר“ שקצת הצחיק אותי, ציין כי ”אינו מאמין שאותה חברה עשתה את הכל על מנת לפגוע בי“.

אין לי ספק שהחברה אינה מנסה להרע לי, היא רק מנסה להטיב עם עצמה על חשבוני.

אין שום סיבה שאני ארדוף אחר אין ספור נציגי שירות על מנת לקבל כספי בחזרה, כמו שאין סיבה שאדר שלו תצטרך לשקר לחברת הכבלים, או וינסנט פרארי (דרך הגלוב, ו-digg.com) ימתין 15 דקות עד שיענה אדם, ולבסוף יבקש ממנו לדבר עם אביו (וינסנט בן 30+), או אבנר (בעצם, משכית) יסבול כאשר הוא מנסה להתנתק מ-AOL, Vonage או TiVo.

אז לגבי הפגישה… הגעתי (קצת באיחור, ניסיתי להודיע ולא ענו לי), נכנסתי לאורי, רון הצטרפה. היית התעניינות מצידו על התגובות (לא דיברתי הרבה – ניסיתי להבין לאיזה כוון הולכת הפגישה קודם כל), ולאן מכאן. אח“כ דיברנו מעט על המקרה, ורון התעניינה ספציפית לגבי הנקודה שלא הצלחתי להגיע למנהל. אורי הראה לי את המערכת על שולחנו המנטרת את כמות השיחות במוקד, כמה זמן לקוחות בהמתנה וכד‘.

אורי העלה את הנקודה שאתרים מסוג זה, והאינטרנט בכלל, מותחים את הגבולות של מה שלקוח יכול לעשות כנגד ארגונים. הוא ציין גם שזה הועלה באיזה כנס של The Marker, ונציג SMILE הזכיר את האתר שלי. כפי שכתבתי כבר, אני מסכים איתו.

משם השיחה הלכה לכל מני מקומות כמו מה אני עושה, על שוק האינטרנט בכלל ושוק ה-WIFI בפרט, ועוד ועוד. אח“כ יצאנו לטיול קצר לקומה ב‘, שם פגשתי כמה מכרים מתקופת התקנת ה-RADIUS.

משם לקומה א‘ בה מתרחש אקשן התמיכה ומכירות – בסה“כ נראה שאנשים מאוד נהנים לעבוד בארגון הזה. אגב, בין הקומות יש תמונות של עובדים מחייכים – עובדים שקודמו פנים ארגונית בצורה משמעותית. גם לרון הייתה תמונה מחויכת – מצוות התמיכה לתפקידה הנוכחי. יפה.

בסוף הוצגה לי חוות השרתים החדשה לשירותי ה-HOSTING. נראה מאוד מרשים. מאחר ויש לי לקוחות שמתעניינים, ביקשתי מאורי שיצרו איתי קשר בנידון. עוד על כך בהמשך.

בסה“כ הפוסט הזה די משעמם, כי נראה לי שסיפור SMILE המקורי כבר מוצה. יש לי מה לומר על נושא הטיפול שלי בנוגע ל-HOSTING, אבל זה כבר בפוסט אחר.