ארכיון פוסטים ששייכים לנושא 'כללי'

ננס אדום

שלישי, 06 במאי 2008, 0:24

העניין עם סלקום תם ונשלם אני מקווה.

אתמול בערב קיבלתי שני טלפונים. אחד מנעמה, מהמוקד הטכני של סלקום. תאמנו שליח להיום (יום שני) בבוקר. השני מרותם, העוזרת האישית של עמוס, וקולגה של גלית. רותם עדכנה אותי שלגלית היה עניין אישי ועל כן לא יצרה איתי קשר, ביקשה לוודא שיצרו איתי קשר מהמוקד, ואם יש משהו נוסף שניתן לעזור איתו – ציינתי בפניה כי ”צור קשר“ באתר סלקום אינו עובד (ניסיתי עכשיו, עדיין שבור). לדבריה זה שלא יצרו איתי קשר בזמן היה כשל ובבדיקה, וכי איתמר ברטוב, ראש המטה (או הלשכה, לא זוכר) מכיר את המקרה.

היום ב-9:15 התקשר שליח סלקום ואמר שהוא בדרך. אני הייתי בפקקים, שהתבררו כתאונת שרשרת. גלית התקשרה מספר פעמים, רצתה לוודא שאני מקבל את המכשיר, הציעה שהשליח ימתין וכו‘. כשהיה ברור שאני מתעכב עד 10 לערך, השאירה לי את מספרה הישיר וביקשה שאעדכן אותה שהכל בסדר.

עם הגעתי למשרד, המכשיר חיכה לי במעטפה, לא קופסה - אבל נראה חדש ולא משופץ. מעביר לאנגלית, מגדיר הגדרות, מחזיר את הסימניות בדפדפן, מנסה לשים תמונה של הילד ברקע. מממ. נראה שעם כל העברות כרטיס הזכרון נדפק (אני בדיוק מנסה לפרמט אותו עכשיו).

גלית התקשרה אלי עם סיום השחזור מגיבוי, ודיברנו קצת. אמרה כי קראה כאן (ואף הגיבה, לא נשמר משום מה), התנצלה שלא יצרו איתי קשר אתמול ואמרה שבודקים מדוע. היא נתנה לי הטבה בחשבוניות הבאות - כמה עשרות שקלים על פי שימוש. אמרתי שאין לי עניין בהטבה, ושלמעט המקרה הספציפי בחודש האחרון אני מרוצה מסלקום, ואף פועל בכיוון העברת שאר המנויים בחברה אליהם. היא התעקשה בנושא ההטבה (תודה), ושאלה אם נרצה שיוצמד לנו מנהל לקוח.

גלית תמשיך לעקוב שהכל בסדר, ותתקשר יום ראשון הבא.

היא ללא ספק מאוד נחמדה, וגם מאוד מתמידה, שלא לומר עקשנית - לדעתי התקשרה כחמש פעמים הבוקר לוודא שהכל בסדר, ואני יכול רק לדמיין כמה לחץ הפעילה על שירות השליחים כך שהמכשיר יועבר בזמן היום. אני די משוכנע שלולא אותו עניין אישי, הכל היה בא על מקומו כבר אתמול.

לסיכום – היום קצת עשיתי סדר על השולחן, ומצאתי את אחד מטפסי השליחויות, בו צוין בפירוש ”תיקון חוזר!!!!!!!“. הייתי רוצה לקוות שסלקום ימצאו דרך קצת יותר אמינה על מנת לזהות מקרים כאלו, ובוודאי לשפר את איכות בדיקת המכשירים לפני יציאתם מהמעבדה - במקרה שלי זה היה פותר שתיים מתוך ארבע החזרות. בנושא הטיפול של גלית, שיט הפנז, ולפעמים אתה בצד הלא נכון של המאוורר. היא רצתה לעזור, היו לה נסיבות אישיות שלא אפשרו מעקב, וענייני נפל בין הכיסאות. עמוס שפירא לקח לתשומת ליבו, והעביר לאנשים עליהם הוא סומך שיביאו לפתרון.

למעט המקרה הזה אני מרוצה מסלקום. או לפחות מרוצה כפי שאהיה בכל רשת אחרת. בפן העסקי, יש לי את הפריווילגיה המפוקפקת לעבוד גם עם אורנג‘ וגם עם סלקום, ובנתיים אורנג‘ נותנים שירות פחות טוב לדעתי. אם בסלקום היה לי מקרה אחד של תקרית רצינית, אורנג‘ הייתה בינונית לאורך כל הדרך.

כבמקרה סמייל, נוצרו קצת קשרים בעקבות המקרה, אז אם יש למי מכם בעיה עם סלקום, ואינכם מצליחים להגיע לפתרון סביר, אשמח לנסות לעזור.

כוכבים רואים כמסתכלים למעלה ביאוש

ראשון, 04 במאי 2008, 16:14

(זה מתארך - אני מעביר את העדכונים בנושא סלקום לפוסטים)

falling_star.jpgעדכון: יום שישי 1
בעקבות התגובה של שחר, בסביבות 13:30 התקשרתי לעמוס שפירא, מנכ“ל סלקום. לא ציפיתי שיענה, ציפיתי לתא קולי, וכך היה. השארתי הודעה מנומסת עם מספר הסלקום, מספר בבית, וביקשתי שיחזור אלי על מנת שהטיפול החמישי במכשיר יהיה טוב יותר. נראה מה יהיה.

עדכון: יום שישי 2

שלחתי דוא“ל לעמוס שפירא בסביבות 14:20. את הדוא“ל ניחשתי מתוך הכירות בעבר עם מספר עובדים בסלקום ומבנה הכתובת שלהם. ציפיתי שאם יש פגיעה, התגובה לא תאחר להגיע - האיש כנראה קורא דוא“ל בקביעות. אחרי 40 דק‘ קיבלתי תגובה: מודה שכתבתי אליו, בסוף השבוע הוא אינו יכול לבדוק את העניין, אך הוא מעביר את הדוא“ל לעוזרת שלו והוא בטוח שהיא תיצור איתי קשר בתחילת השבוע. במידה ודברים לא זזים, הוא מזמין אותי לכתוב לו שוב.

נראה לי שאם יש מודעות למעלה, אני קרוב לפתרון. נראה יום א‘.

עדכון: יום ראשון 1

ב-10:20 לערך קיבלתי טלפון מגלית, משהו בלשכתו של עמוס שפירא (את שם משפחתה והתפקיד לא בדיוק הבנתי מאחר ורחוב הארבעה רועש משיפוצים, ואני, מטבע הדברים, מוגבל לדיבור בספיקר בלבד). היא קיבלה את הדוא“ל מעמוס, ולדבריה קראה כאן (לא נראה לי, אם לאמוד על פי הבקיאות. לדעתי אני עוד שורה במשימות להיום שהיא רוצה לסמן לידם וי). בכל אופן, הסברתי את המצב כרגע - קרי, אני יכול לדבר רק באמצעות הספיקר, אני רוצה לוודא שלא תהיה פעם נוספת שהטלפון חוזר למעבדה, והדרך, לדעתי, היא שהטלפון יהיה חדש מקופסה, ולא יעבור אצל טכנאי, וכן אני רוצה זיכוי מלא על כל השליחויות. גלית תהתה מדוע אני לא רוצה שטכנאי יגע בטלפון (לא קראה כבר אמרתי?), ואמרה כי תדבר עם מנהל המעבדה, ושהוא, בכבודו ובעצמו יבדוק את המכשיר. נו שויין. זה יהיה נהדר אם תהיה פעם שישית, לא? בכל אופן, תתואם איתי הגעת שליח, והיא תעקוב מאוחר יותר.

ב-10:40 עוד טלפון מגלית. טלפון חדש מקופסה בדרך אלי, תתואם שליחות לשלוש השעות הקרובות, והיא תהיה איתי בקשר מחר לוודא שהכל בסדר. בסדר?

עדכון: יום ראשון 2

אני חושב שאני מתחיל לזהות כאן בעיה. השעה 16:40, שלוש השעות של גלית כבר עברו מזמן. כבר התקשרתי פעמיים, והשארתי לה הודעה מוקדם יותר. עכשיו שלחתי עוד דוא“ל לעמוס. אני שונא להציק, אבל אני עוד יותר שונא לא לקבל שירות. אם מי שאמורה לתת לו שירות, על מנת שיוכל להתרכז בלהביא לה משכורת, לא יכולה להביא תוצאות, הבעיה כבר אינה שלי בלבד.

אני אוהב את הטלפון שלי. השירות הטכני של סלקום בזבל. ועוד משהו.

חמישי, 01 במאי 2008, 23:30

אני אוהב את הטלפון שלי בשנה האחרונה. מוטורולה RAZR V6 MAXX, ולפני שמישהו קופץ, גם אני, כמו כולם, אהבתי את נוקיה. עד סימביאן. שלא כמו כולם, אני לא מעריץ בעיוורון-מושפע-שדה-עוות-מציאות-ע“ש-סטיב-ג‘ובס את האייפון.

ה-V6 פשוט טוב. פשוט. וטוב. זריז (מוכן להתחרות עם כל סימביאן, ללא קשר למספר רשומות), תמיכה בעברית טובה מאוד, דפדפן בסיסי שעושה את העבודה, נגן מדיה נחמד (עם אוזניות סטריאו מגושמות), ותקשורת נתונים HSDPA (לחברה משירותי דטה, אם אתם עדיין אותם חברה, וגם אם לא, שאפו על הרשת המצוינת) מעולה שהצילה אותי ביותר מהדגמה אחת של בוקסי, ונווט נוח של תפריטים. באמת לא רוצה יותר. טלפון שהוא טלפון ועוד קצת. ולא להיפך, הרבה עם מעט הטלפון.

כשהפסיק לעבוד כליל לפני כחודש רצתי מיד למרכז השירות של סלקום.

הטלפון החלופי היה נוקיה 6120C. לא סימביאן=לא רע, עיצוב תעשייתי מזעזע, ספציפית מקשי התפריטים הצמודים זה לזה, מתחמם בטירוף בעת שיחה כאשר מחובר לרשת 3G (ברירת המחדל) וכן מחזיק כחצי יום כאשר ברשת זו בשימוש יחסית נמוך. טיפ מחבר: ביטול מצב דואלי (כלומר רשת 3G עם GSM כגיבוי) ומעבר ל-GSM בלבד משפר פלאים את בעיות ההתחממות וחיי הסוללה. יום אחרי, אני מקבל טלפון מסלקום לתיאום החזרת המכשיר, ומיד בתום השיחה מתקבלת הודעת סמס: הטלפון שלי יגיע עם השליח ביום כך וכך, בין השעות כך וכן. סבבה.

תוך יומיים המוטורולה חזרה אלי, עובדת. מעביר לאנגלית, מגדיר הגדרות, מחזיר את הסימניות בדפדפן, שם תמונה של הילד ברקע.

עוברים שבועיים, המקשים מפסיקים לעבוד. למזלי כטלפון פומית לפחות יכולתי לענות. חזרה לסלקום, חזרה לנוקיה 6120C חלופי. תיאום שליחות, סמס, סבבה.

תוך יום המוטורולה חוזרת מתיקון. אנגלית, הגדרות, סימניות, תמונה של הילד ברקע.

עובר שבוע, המכשיר מת. סלקום, נוקיה 6120C, תיאום, סמס, סבבה (מי שקרא כאן בעבר יודע שיש לי אורך רוח יותר מהממוצע).

תוך יום המוטורולה שוב חוזרת מתיקון. בערך – המגעים של חריץ הסים שבורים. השליח של סלקום לוקח איתו את המוטורולה בחזרה (ומסנן שאני כבר הלקוח השלישי באותו יום המסרב לקבל את המכשיר חזרה) ומשאיר אותי שוב עם טלפון ללא מספרי טלפון, ללא יומן, שאינו תואם את הדגם שלי ואני בטח שלא מתכוון לבזבז מזמני להמיר בין גיבוי המוטורולה לנוקיה, וללא רשת נתונים שמישה: כאמור, אם אני מפעיל את רשת דור 3, טלפון מתחמם, חיי זוללה (התפלק לי ה-ז‘, אבל זה יצא נחמד בהקשר) שואפים לאפס. לא אופטימלי, בלשון המעטה. עובר יום. ועוד יום. אין תיאום, אין סמס, אין שירותי דור 3 (ויש דמו של בוקסי בבוקר, צריך שירותי תקשורת נתונים כגיבוי לרשת המקומית). מתקשר לסלקום. למוקדנית אין מושג מה קורה ומפנה אותי לשירות הטכני. עונה לי בחור חמד בשם איתן, אני משתדל להיות נחמד, אבל שאיתן עונה לי שלא מופיע לו שהמכשיר במערכת, ושצריך לברר היכן הבּדיד שלי (כן, בּדיד, ככה הם קוראים לזה), פעולה הלוקחת עד 48 שעות. הסבלנות שלי מתחילה להתקרב לקיצה.

מה זאת אומרת לא ידוע איפה המכשיר שלי? אם לא הייתי פונה הייתי נשאר עם החלופי לעד? זה כלי עבודה ראבק. אני מבקש לדבר עם הבוס.
”הבוס לא יוכל לעזור לך“, מסביר איתן.
”אז עם הבוס של הבוס.“
”גם הוא לא יוכל לעזור לך, אבל תן לי צ‘אנס.“
אני נאחז במיקרומטר האחרון של הסבלנות. ”לך על זה.“
והאמת, שיחק אותה. חזר אלי תוך זמן קצר, ”הבּדיד נמצא“, בישר לי. רוצה לתאם ליום שלמחרת (כלומר, היום).
”יאללה, תוציא שליח.“
”ערב יום הזכרון, אין שליחים.“
”תשלחו מונית.“
”אי אפשר“
”אפשר לבוא לקחת?“
”לא מאצלנו.“
”אני צריך את הטלפון למחר בבוקר.“
”תן לי לבדוק, הוא אומר. אני חוזר אליך.“
חוזר אלי: ”אי אפשר.“
”למה?“
”הטלפון במעבדה, עדיין בתיקון.“

לא משנה. תאמנו להיום בצהרים. סמס. סבבה זה כבר לא. למעט איתן שניסה לעזור.

עשיתי את הדמו, הרשת המקומית עבדה עד כדי, לא נגרם נזק.

צהרי היום, שליח מגיע, כולו חיוכים - ”קבלת טלפון חדש“. נותן לי את המוטורולה עם פתקית שלבטח הייתה משביזה כל מי שאין לו גיבוי ”לקוח יקר, לצערנו לא ניתן היה להעביר את הזיכרונות“ או משהו בסגנון. דווקא יש גיבוי. אני בסדר עם זה. טלפון חדש זה קצת עוות המציאות. די ברור לי שהרכיבו את הטלפון הזה משאריות. אבל לפחות קיבלתי בחזרה טלפון שאני יכול לחזור ולהשתמש בו. נכון?

זיבּי.

לא עוברות 10 דקות, אני מקבל צלצול. עונה. לא שומע כלום. מנתק. שוב צילצול. עונה. לא שומע כלום. מה?? אני מנסה להתקשר מהמשרד. לא שומע כלום. משחק עם המכשיר קצת. שוב מחייג. הכל בסדר. אולי הזיתי? אולי בעיית רשת? המכשיר עובד. טוען גיבוי, אנגלית, הגדרות, סימניות, תמונה של הילד ברקע.

בדרך הביתה. מתחיל לכתוב את הפוסט הזה ברכבת, בכלל כי רציתי לכתוב על חוצפה אחרת של סלקום (כבר מגיע לזה).

מגיע הביתה. אשתי מתקשרת. לא שומע כלום.
ושוב. ולא שומע כלום.
ושוב. ולא שומע כלום.

מישהו כן ישמע ממני מחר בבוקר.

תג המחיר על השירות של סלקום עומד כרגע, מבחינתי, על RAZR2 חדש מקופסה. לא משאריות. מקופסה. שידי טכנאי סלקום לא נגעו בו. נראה מה יהיה.

אה. כן. החוצפה האחרת של סלקום שראיתי היום לראשונה:
נראה לכם באמת שאתם הולכים לדחוף לי לכל עמוד את ארבעת האיקונים המאפנים האלה, המקטינים את המסך בכ-1/5 ודורשים ממני עוד קליקים בכל דף על מנת לדפדף קדימה? אני מקווה שלפחות אתם מורידים את משקל הקבצים הללו מספירת הבתים לחיוב. זו התערבות בוטה בתוכן שאני צורך. חצופים.
cellcom_shoving_their_crap_in_my_phone_browser.png

עדכון (כמה דקות אחרי פרסום הפוסט):

ניסיון לשלוח פניה באמצעות אתר סלקום כושל. כמו השירות שלהם:

cellcom-website-contact-us-is-broken-1.png

cellcom-website-contact-us-is-broken-2.png

עוד קשת בהארבעה

רביעי, 12 במרץ 2008, 14:27

another_rainbow.jpg

על גגות תל אביב

שלישי, 19 בפברואר 2008, 19:52

קשת בתל אביב

צולמה עם Casio Exilim EX-Z1080 (לא ממליץ)

סה“כ 18 תמונות, נתפרו עם hugin, מעט מאוד עריכה עם gimp.

ואם כבר אני מעלה תמונה, ובכלל כותב פה משו.. זוכרים שהיתה חרא קליטה ב-yes בעת המלחמה? לא ספינות, לא ראדרים. סתם חרא.
06-08-07_1540.jpg
צולמה עם הטלפון שלי, Motorola V6 MAXX

התמונות מאותו גג.

צ‘רלס לא פרייר

חמישי, 12 ביולי 2007, 2:38

ומפנים את דרכי עם הסגולה. קצב, רמון, וההוא מהגמלאים (לכאורה) - אתם לא לבד.

charles boobling

כל מיני

שלישי, 26 ביוני 2007, 16:23

לא כתבתי המון זמן. הסיבה העיקרית היא שאני בין עבודות כרגע, בין שכיר ליזם, בין עבודה ללוגיסטיקה של הרמת עסק חדש בארצנו הקטנטונת, אך משופעת ביורוקרטיה.

lg-got-root.jpgרגע מצחיק ביותר בשבועות האחרונים – חולצת ה(גיק אלרט) ?got root שלי מתפרשת ע“י שומר בבניין כקריאה לחזרה לשורשי היהודים. התחברו גם אתם.

אורנג‘ vs סלקום.

סלקום, בתפישתי, ואני מניח גם של אחרים, היא חברה עממית משהו, מדברת לכולם. אורנג‘ יותר אלטיסטית, יומרנית, פונה לעסקים.

פרסומות לחוד ושירות לחוד כנראה…

סלקום, 5 דק‘ המתנה לנציגה עסקית בחלק מבודד, שקט וממוזג להלכה של מרכז השירות (פולג, נתניה). שירות קורדיאלי, מקצועי מאוד. פתיחת לקוח עסקי חדש, חותמת מעסיק קודם, חותמת החברה החדשה, כרטיס אשראי. גמרנו (כמעט..).

אורנג‘, 45 דקות המתנה בסניף מלא ורועש (מרכז שרונה, צומת רעננה), באמצע יום, באמצע שבוע (תגידו, אנשים לא עובדים???). דבר ראשון ששאלתי עוד לפני שלקחתי מספר, זה האם מספיקה חותמת חברה על מנת להעביר לקוח פרטי לחשבון עסקי חדש, התשובה היתה ”כן“. כאמור, 45 דקות אח“כ, מתיישבים עם מישהי נחמדה, אבל מקצועיות אההה. נדרשה עזרתה של ”העוזרת לכולם“ בסניף, מאוד יעילה, אבל מתייחסת כאילו אני חבר שלה. אני לא. התייבשתי 45 דק‘ סתם. לא פתחו חשבון עסקי כי היתה חסרה ניירת מפה עד הודעה חדשה… סגרנו על כך שעד שהיא מקבלת את המסמכים, אני אוגדר כמשלם צד ג‘ על לקוח פרטי. נפלא…

יום אחרי התברר שסלקום לא יעילים כפי שחשבתי.. נסיון חיוג לשותפי בארה“ב לא צלח. מסתבר שלמרות שאני בעל שלושה קוי סלקום, וכל חשבונותי מול סלקום שולמו ללא דופי, סלקום התייחסו אלי כלקוח חדש וככזה סגרו לי שיחות לחו“ל. לפחות היו מציינים זאת בעת המעבר.. שיחה אחת לכוכביתאפסאחתשתיים, הסבר קצר לבחורה המאוד אדיבה ו-20 דקות עד שהיא בדקה את ענייני ושינתה הגדרת מערכתוהכל סודר.

כנראה שבענף הבנקאות העסקית בארץ או שנעקצו יותר מדי פעמים, או שפשוט אינם רעבים מספיק. פניות לבנקים השונים נעו בין תביא תדפיס מחשבונך הפרטי, לבין חתימת ערבות אישית במקרים הקיצוניים.

בדיסקונט, ברגע שעשו, אני מניח, את הקשר בין חשבוני הפרטי אצלם לבין בקשתי לפתיחת חשבון עסקי נהיו הרבה יותר נחמדים. תודה אבל לא תודה.

בנק הפועלים נהיו הרבה יותר פרקטיים כשהבינו שאני בודק אותם מול בנקים אחרים (יתכן שגם פה נבדקה היסטוריה אישית). בסוף סגרתי בלאומי, למרות שהיה לי מאוד קשה למצוא מספר טלפון לפתיחת חשבון עסקי חדש, היה סניף עסקי עימו עבדתי בעבר, אז פשוט ניגשתי אליו.

עוד מעניין לציין שכל הבנקים אליהם פניתי (אלה שמצאתי מספר טלפון רלוונטי ב-144…) ביקשו ללא יוצא מן הכלל מספר תעודת זהות, שזו לדעתי חוצפה בלתי רגילה. אם יש דבר המזהה אותך חד ערכית בישראל, ויכול לשמש אותם ואחרים מי יודע באיזה צורות, זה מספר תעודת הזהות. וללא בושה, איזה מענה טלפוני שמי יודע מי נמצא בצידה השני, מרשה לעצמו לדרוש מספר זה, רק על מנת להעביר אותך למישהו רלוונטי. בארה“ב, מנסיוני, את הסושיאל סקיוריטי כמעט אף אחד לא מבקש.

אגב, עוד לשם השוואה, שותפי בארה“ב פתח חשבון בנק עסקי במוסד מכובד באינטרנט, ללא כל אינטראקציה אם גורם אנושי, ומספר ימים אחרי קיבל את כרטיס האשראי בדואר.

כשהגיע לארץ וניגש איתי לסניף על מנת להוסיפו כמורשה חתימה או אפילו הביע פליאה (בדרכו הייחודית שגרמה קצת לפדיחה LOL) על מה ולמה אני מכיר את אנשי הסניף בשמותיהם.

עבודה חדשה לפטופ חדש. בחרתי טושיבה מדגם A200-10W. הלפטופ הכי עארס בצ‘חונה – שחור מבריק, קימורים של סובארו 89 קופה עם כנפיים מפיברגלאס, אפילו נוריות חיווי הנראות כמו אולטרה סגול בתחתית אותה סובארו. בל נשכח גם את שתי מסננות שקופות מעל רמקולים של Harman Kardon…

מצד שני – מחיר מצוין למפרט, ומשקל סביר לגמרי, בייחוד שמשווים למפרט ומחיר של התחרות.

לאובונטו היו כמה בעיות עם הרשת האלחוטית (4965AGN), וכרטיס הקול. שתיהן נפתרו.

מומלץ.

ברמה האישית התקופה מאוד מאתגרת. מצד אחד מעביד שיודע שאני עוזב, ולמרות זאת מאוד תומך, מצד שני מצפה (ואני גם חושב שההגינות מחייבת) שאתפקד כמו שצריך. ויש כמובן, המון עבודה על המיזם החדש, כאשר שם ליבי, וכן אותה ביורוקרטיה המחייבת אותי להיות בכל מיני מקומות באמצע יום העבודה, וגם פגישות עסקיות המחייבות אותו הדבר ממש. מה שנפגע בסופו של דבר זה הזמן שלי עם משפחתי. :(

יצא לי לפגוש בשבועות האחרונים כמה חברה מהביצה שעד כה רק קראתי אותם. מעניין. עכשיו אני יודע מי לא וולווט.

מייקל ארינגטון (טקקראנצ‘) כתב אתמול תגובה מאלפת על כך שצ‘רלס קופר מ-CNET השמיץ אותו ובלוגרים טכנולוגיים אחרים בנושא קבלת כסף על כתבות. שווה קריאה, ונותן זוית מעניינת ומאוד תקפה לדעתי על מה קורה לעיתונות הישנה בעידן העיתונות החדשה – הבלוגים.

ויינט מדווחים שהחברים מאינטרנט זהב לא לומדים כלום. אני מצטער שלא תבעתי אותם גם בזמנו. לפחות התחיל מזה בלוג…

אני נכנס לתל אביב הרבה מעבר לרצוי (פעם בחודש גג). אני שם פעמיים שלוש בשבוע. נו שויין.

אפילו הייתי בדיסקוטק בתל-אביב. פעם ראשונה מזה 7 שנים לדעתי.

זה רק אני, או גם לאחרים יש אסוציאציה מאוד ספציפית כשאשר רואים חבילת טישו בחדר ישיבות עם שולחן גדול ופקידת קבלה מאוד נאה? אילו רק הקירות יכלו לדבר…

ירון שלח לי הרגע לינק לעטיפות האלבומים הגרועות בכל הזמנים. פלא שאנשים רוצים רק מפ3?

אני בפייסבוק, בואו גם. תגידו הי. זירקו עלי כבשה.