:: מיומניו של לקוח ::

הקדמה – את הפוסט הראשוני (תחת הכותרת ”לדמגג“) כתבתי ביום א‘. התלבטתי רבות האם לפרסם אותו – מצד אחד, מאוד קוממה אותי תגובתו האחרונה של יהונתן על הפוסט ”דמעות טייננמן”, מצד שני, אינני מכיר את יהונתן אישית.
לפיכך, החלטתי בסופו של דבר לשלוח ליהונתן דוא“ל, ממנו התפתח דיאלוג די מעניין לדעתי.

לסיכום, אני מעריך את דעותיו של יהונתן, ולאו דווקא עם הדרך. אני חושב שהמצב דהיום הוא הרע במיעוטו, ומשתפר מקורח הנסיבות (מהות האינטרנט). יהונתן יותר לוחמני ממני, איננו מקבל\אוהב את המצב, ואף פעיל לשינויו. נראה שללא אנשים כמו יהונתן, החברות היו עושות פחות, ולמרות שהשינוי היה קורה בכל אופן, לדעתי, יתכן כי היה יותר איטי (מצד שני, אני רואה גם באיטיות ברכה, שכן שינוי מהיר מדי יגרום, לדעתי, לכאוס).

הדברים מובאים להלן –

1 מאי, 2:30 - תום
חזרתי ערב יום שישי מעמאן, אחרי שבוע עבודה די עמוס. העבודה השבוע, או יותר נכון, העייפות ממנה, די מנעה ממני לכתוב. היא ומחיר החיבור לאינטרנט מהמלון.

אני די עמוס בעבודה, אבל רציתי להגיב בקצרה על תגובתו של יהונתן קלינגר, תגובה שדי הכעיסה אותי.

אינני מכיר את יהונתן, ומאתרו אני מתרשם כי מדובר באדם מלומד, פילוסופי משהו, רב פעלים. חיפוש קצר האינטרנט אכן מאשש כל זאת.

ולמרות הכל (ואולי בגלל), בחר יהונתן להשתמש במשפט הדמגוגי, לטעמי, ”בתור מי שהביזנס שלו הוא לדמקרט את סין…“. לדמקרט. הובריס. מזכיר לי מישהו. רודן דמוקרטיה.

ואם לרגע אתעלם מהסלידה מהמשפט הזה (שכולי תקווה שכולו פשוט טעות, כמו יתר הפרטים בתגובה ההיא), ואתייחס לתוכן, דמוקרטיה בסין – מה יעשו הסינים עם דמוקרטיה מערבית, תיפול היא על כתפיהן המכווצות מיצור יציקות פלסטיק צבעוניות לילדי המערב, מחר בבוקר? הלא מספיקות לך דוגמאות מבית? וזה עוד מקבוצה הנחשבת למתקדמת ומערבית מבין שכינינו.

יהונתן, אינך יכול לצפות שאדם אשר תהפוך עליו את עולמו, ועולמם של דורות שקדמו לו וחינכו אותו דבר פרט לכאוס. לאט לאט. לא לדמקרט. לא לחנך. לתת לזמן לעשות את שלו. רוצה לקחת חלק? תביא את הכלים, למד אותם – העם יחליט אם הוא רוצה לחנך על פי הם.

לגבי החומה, לא מספיק לדעת שהיא קיימת – צריך להבין את קיומה, אני ממליץ לך בחום לקרוא לפני שאתה מדבר על לתת שירותים כאשר השרתים נמצאים מחוץ לסין וללא שותף מקומי. לגבי הפרטים שנתן לך מנכ“ל יאהו! אירופה, אני במקומך הייתי בודק:

ללא ספק שביל הזהב הלבנים האדומות ליאהו! עובר דרך ”חומת האש הגדולה”.

1 מאי, 8:08 - יהונתן
תום,

תודה רבה על המידע. קודם כל, הראת לי ששותף עסקי שלי משקר, פרט לכך, אני לא אעלב בכלל אם תעלה את הפוסט, ואפילו אשמח, כי זה תורם לדיון. רק רציתי להבהיר, אני לא דוחף את הדמוקרטיה, אני נלחם כדי לחנך לדמוקרטיה כי אני מאמין בה. אני לא עושה זאת באלימות, אבל אני כן מאמין שבשביל בסיס דמוקרטי צריך יותר מאשר להשאיר את הדמוקרטיה תלויה באויר.

בוש לא נלחם עבור דמוקרטיה, הוא נלחם נגד המצביעים שלו, אגב. ולגבי חמאס, אני לא יכול להסביר את הבחירה שלהם בשום כלי רציונאלי, ולכן כנראה אני אצטרך לקבל את העובדה שלעיתים עמים לא רוצים להשתחרר באמת מכיבוש כוחני.

תודה רבה, שוב, על המכתב, ואני כן חושב שצריך לפעול נגד פעולות כמו מה שיאהו! עושה בסין, בעיקר כי מדובר בחברה שיכולה להרשות לעצמה לעשות את זה. אל תשכח שאנחנו מקבלים לעיתים את העובדה שהתאילנדים מתייחסים לנשותיהם כמו שהם מתייחסים, אבל אם חבר שלנו יסע לתאילנד לא נקבל את זה שהוא שכב עם ילדה בת 12, נכון?

יהונתן קלינגר.

1 מאי, 12:11 - תום

יהונתן שלום,

לגבי שותפך העסקי, אני לא יודע אם הוא משקר.

יכול להיות שמשכו סיב מבייג‘ינג לכל נקודה באסיה שאינה תחת השלטון הסיני, אבל בהתחשב בכך שאין בכך יתרון טכנולוגי (אתה רק מוסיף מורכבות ועכב) ו\או חוקי (אתה גם כך עובר דרך רשת סין ונתון למרותם\ניתוקם), הסיבה שאני יכול לחשוב עליה שלא לשים את השרתים פיזית שם היא תפיסתם האפשרית והנדוס לאחור של הטכנולוגיה (משהו שהסינים מצטיינים בו). כך שאם הוא משקר ואם לאו, כנראה שהשותף פחות נאור ממה שהוא מנסה להציג.

לגבי התאילנדים, לא יודע איך הגיענו אליהם, אבל אני אנשוך (תרגום גרוע ל-but I‘ll bite…) – נכון, זה פסול. בוא ניקח את זה הלאה – אבל למה להסתכל כל כך רחוק (גיאוגרפית)? מה דעתך על מילת נשים? נוראי לא? לגמרי לא כמו המנהג שלנו של מילת גברים! (?) דברים שרואים משם לא רואים מכאן (ולהיפך).

אני אשמח ליצור מזה פוסט, וכמובן שאכלול את התגובה verbatim .

תום

1 מאי, 14:24 - יהונתן

לגבי מילת נשים,

שוב, יש עניין תרבותי בזה (ואני גם לא ממש אוהד מילת גברים, במזל נולדתי נימול כבר.) אולם זה לא רק זה, העניין הוא שהבדלי התרבות שלנו לא צריכים להיות לגיטימיים כשאנחנו משחקים במשחק שלהם. תייר אמריקאי במדינה מוסלמת לא צריך למול את בנותיו רק כיוון שזה הlex loci. מסינים אני מבין את ההתנהגות הנלוזה, הבעיה היא עם יאהו! שהם חברה אמריקאית שאני מעריך, ולכן הכעס עליהם.

יהונתן
1 מאי, 14:05 - תום (איפהשו יש בעיה בשעון..)

יהונתן,

נקודה מעניינת (אגב, אני נהנה מבקיאותך בלטינית!). תייר אמריקאי אמנם אינו נדרש לימול את בנותיו, אך במידה וירצה מאוד לחתן אותה עם מוסלמי האדוק, יתכן כי שיידרש לעשות כן על ידי בעלה לעתיד ו\או משפחתו. זה עניין של שיווק, שוק יעד (הדורש מילת נשים), והשחקנים האחרים בשוק (האם נשים אחרות עברו מילה). בחזרה לטכנולוגיה, ולפוסט הראשוני – החברות חייבות לעמוד בקריטריונים של הממשל, או לספוג אבדן הכנסה. למזלנו (מתוך ראיה מערבית), החברות הללו (סקייפ, מיקרוסופט, יאהו!, גוגל) מנסות למתוח את הקו מערבה (אגב, לא בטוח מה המניעים – האם בגלל היותן מנוהלות ע“י אנשי מערב נאורים, או אולי בכדי לא לספוג הפסדים מהמערב?).

1 מאי, 20:28 - יהונתן

העניין של שוק היעד הוא אחר, וההבדל הוא ששוק היעד של נישואי בת הוא חד-חד-ערכי, בעוד ששיווק הוא שדה ולא בהכרח חח“ע. סין היא מספיק מערבית, היא פשוט קפיטליסטית מצד אחד וטוטאליטרית מצד שני, היא מפנימה את הכלכלה המערבית תוך רמיסת זכויות אזרח, החלק של liberte לא מופנם מספיק.

המניעים של החברות המערביות הם רווחים, כסף טהור ותו לאו. הבעיה מתחילה כשהרווחים של החברות האלו באים ממעשים שהם לכאורה בלתי מוסריים אצל המערב. לכן יש לי בעיה עמם.

יהונתן

בהמשך ל-החוק קשוח, אבל זהו החוק של יהונתן קלינגר, אמנם לא קראתי את כל הראיון ב-FT (אין לי מנוי - יהונתן, אשמח לקבל בדוא“ל), ובכל אופן, גם ההצדקה (תירוץ) מצד זנסטרום, המובאת בפוסט של יהונתן, לדעתי איננה רלוונטית כלל, ולא משנה אם אפשר באמת להקביל בין הצנזורה בסין לבין רגולציה עסקית, או לא.

סקייפ, וכמוה גם גוגל, מיקרוסופט ויאהו!, שעלו לכותרות בגלל ”התקפלות“ בפני המשטר הסיני, עושות מה שכל חברה אמורה, ואולי אף מוכרחה לעשות על מנת להצדיק את קיומה במציאות הקפיטליסטית של ימינו.
כאנשים פרטיים, אנחנו יכולים להיחרד מאותה ”התקפלות“, ולזעוק גוועאלד עד שמיים. אך בסופו של יום זה נשמע לי כמו ”אוייוי“ (אינטונציה של קרן מור המצוינת בקצרים).

לדעתי, אם (או אולי - כאשר) הצדקנים למיניהם היו מושקעים ב-ebay (בעלי סקייפ), גוגל או יאהו!, והחברה הייתה יוצאת לעיתונות עם הודעה שאיננה מתכוונת להשיק שירותים במדינה עם מספר המשתמשים באינטרנט השני בגודלו בעולם, ועם הצמיחה במספר המשתמשים המהירה בעולם, בגלל התנהגות הממשל לחברי הפאלון גונג, סביר להניח כי זעקות השבר היו מסיבות שונות לגמרי, ומלוות בטלפונים היסטריים לסוחר המניות ”תמכור תמכור תמכור“.

להיפך, צריך לחזק את ידיהן של החברות, שכן פרוליפרציה של האינטרנט, מוגבל ככל שיהיה, בסין, היא היא הגורמת לשינויים כמוהם סין לא ידעה מעולם. יהונתן, גם לזה פשוט צריך לתת את הזמן.

לגבי מה שיאהו! עשתה, אני יכול לא לאהוב את זה, אבל בהמשך לכתוב לעיל, שינוי לא קורה בין לילה, וזה או זה או לא להיות שם. אני גם יכול לבוא בטענות למוסגר – ידוע לו היטב לאן מובילות דרכיו, האם ניסה להשתמש ביאהו! כמגן שלו? אולי כוונותיו בכלל היו להיות קדוש מעונה, והשתמש ביאהו! כאמצעי הקידום של רעיון זה (לא כל כך תלוש מציאות אם מתחשבים בעברה של יאהו! בכל הנוגע לשיתוף פעולה עם הממשל הסיני, והוא, סביר להניח, ידע על כך)?

מה האלטרנטיבה האמיתית של יאהו!? גוגל החליטה בעבר פשוט לא לאפשר שירותים שיכולים להביא אותה למצב הזה. אני לא יודע אם בטווח הקצר ההחלטה של גוגל עדיפה על החלטת מיקרוסופט ויאהו! כן לספק שירותים אלו, אבל על מנת לפייס הממשל לסגור בלוגים, או לתת מידע (קלוש ככל שיהיה) המוביל ל-“בדלנים“ הסינים. בטווח הארוך, לדעתי, גוגל פוגעת בסינים, ובעצמה.

לטוקבקיסט 3 למאמר וואלה! בנדון – אולי עדיפים יפי הנפש עליך, הקורא להגן על אחרים כדי שיגנו עליו בעתיד.

לאיה שהגיבה אצל יהונתן – מאיזה תוצרת המקלדת עליה את כותבת את התגובות והבלוג שלך? המסך? המחשב? הבגדים? מה באמת את עושה למענם? גם אני אשמח לתת לך טור אורח, בתנאי שאת עושה יותר מלכתוב.

(גלוי נאות: אין לי מניות באף אחת מהחברות המצוינות לעיל. למעשה, אין לי מניות בכלל.)

יונתן שלח לי לינק לסיפור שדי העציב אותי.

בקצרה, למי שאין כוח לקרוא את הסיפור, ו\או לא יודע digg מה הוא –

digg הוא אתר המרכז סיפורים על טכנולוגיה והסביבה. החדשנות באתר היא שאין עורכים לתוכן במובני עולם ישן – המשתמשים הם העורכים, ע“י סימון התוכן כמעניין. האתר מושך אליו כמעל חצי מיליון משתמשים ביום, ואף הצליח במונחים מסוימים למשוך את השטיח מתחת לרגלי העורכים של Slashdot הידוע (יותר?).

הסיפור הוא שמישהו מאתר החדשות הטכנולוגיות forevergeek שם לב לכך שיש יותר מדי עקביות בהצבעות על שני סיפורים. למעט הצבעה יחידה, 19 ההצבעות הראשונות היו זהות הן בזהות המצביעים והן בסדר שלהן, ואולי מציק עוד יותר זה שהמצביע ה-17 הוא קווין רוז, מקים digg.

ועוד.. כאמור, digg הוא אתר על טכנולוגיה ומסביב, וסיפור כזה על כל אתר אחר היה כמעט בוודאות מגיע לעמוד הראשון שלו – מסתבר שלא כן כאשר הסיפור הוא על digg עצמו – כל ניסיון לפרסם את הסיפור ב-digg או אפילו לכלול אותו בתגובות, גרר ניתוק משתמשים.

בסוף, כשהסיפור יצא החוצה דרך ערוצים אחרים, כנראה שהבינו ב-digg שהם בברוך, וניסו לכבות שריפות, כולל פוסט חצי-תחת (יש למישהו רעיון יותר טוב לתרגום ל-half-assed?) בבלוג של קווין רוז. שגם על זה נכתבה תגובה.

digg הוא אחד האתרים (אם לא האתר ב-ה‘ הידיעה) האהודים עלי ביותר, והדוגמא להצלחת מודלים של טכנולוגיות חברתיות. אני לא צופה שזה ישנה את השימוש שלי באתר, אבל זה בהחלט יותיר כתם.

אין לי הרבה מה להוסיף, בייחוד שהמניעים מאחורי מנגנון קידום שאינו תואם את ציפית המבקרים באתר, ו\או את איך ש-digg מציגים שהאתר אמור לפעול, אינם ברורים. את הטיפול במקרה הייתי בפשטות מכנה טיפשות, בייחוד שהנפשות המפעילות האתר יודעות קצת יותר טוב מרובינו כיצד כוח הפרסום החברתי באינטרנט עובד.

עפ“י מחקר חדש, מרבית (53%) מהגולשים באינטרנט הם ”גולשים שקטים“, כאלה שלא תורמים תוכן לאינטרנט, אפילו אם הם מתבקשים בצורה של סקרים ותחרויות.

לדעתי המספר ההפוך (47%) הוא מדהים, בייחוד החלק של 24% עפ“י המחקר, המייצרים תוכן עצמאי לחלוטין כגון בלוגים, אתרים וכד‘.

כפי שניסיתי בעבר להסביר למספר מחברי, האינטרנט היום הוא חי ונושם תכנים של משתמשים. אתרים כמו del.icio.us, digg.com, flickr, wikipedia וכד‘ מייצרים\מיוצרים את מהפכת Web 2.0.

מי שרק ”גולש“, או משתמש באינטרנט רק ככלי עבודה וחדשות בדרך כלל מסתכל עלי בספקנות ולא מבין על מה אני מדבר לעזאזל.

אז בואו ננסה שוב - בהנחה שהמחקר הזה תופס לגבי כל העולם (הוא נעשה ביורו-גוש במקור, וכלל את אנגליה, צרפת, גרמניה, ספרד ואיטליה), הרי שקרוב לרבע מיליארד (!!!) אנשים תורמים תכנים עצמאיים לאינטרנט. קרוב לארבעה אחוזים מאוכלוסיית כדור הארץ כותבת – חוכמות, שטויות, מה זה משנה בכלל…

עצם זה שאתה יכול לגשת ולקרוא מה חברך, אויבך או סתם מישהו שאתה לא יכול אפילו לבטא את שמו כראוי מייצר עולם חדש, בשבילך, כל יום, פשוט מדהים! והחלק הכי יפה? גם אתה יכול לקחת חלק. היום. עכשיו. כנס לישראבלוג, blogger, myspace, tagworld, wordpress, typepad, ופשוט תן לנו משהו. לא בטוח איך, הנה כמה רעיונות. תודה לאבנר על הלינק.

אל נא תשאל עוד ”מה האינטרנט יכול לעשות עבורי“, אלא ”מה אני יכול לעשות למען מבקרי אתרי“.

נ.ב. אמנם הכתוב הוא בלשון זכר, אך הוא מופנה גם (ואולי בעיקר) לנשים כמובן. עפ“י המחקר אתן חסרות.

הילד חולה, מה שמנע ממני לעדכן ובכלל לעבוד.

לא יודע אם זה טוב או רע, אבל שעובדים מהבית זה נהיה מובן מאליו שאתה לוקח חלק בסיטואציה (עם\בלי קשר למקרה הנדון), כאשר ברור לגמרי שאם לא היית בבית, זה לא היה עובד ככה. לדוגמא, בימים עברו, כאשר הילד היה חולה, הינו מתחלקים – יום אני, יום אשתי, יום מישהו מההורים, לעומת זאת, עכשיו שאני בבית, אפילו שגם אשתי הייתה, זה היה ברור לשנינו ששנינו מטפלים בילד ביחד.

דבר אחד שכן עשיתי, במקום לדחות שוב, היה להיפגש אתמול בערב עם אורי ורון מ-SMILE. הייתי שם בערך שעה, היה נחמד (לא חידש הרבה, כאמור, כבר הייתי שם בעבר), פגשתי גם כמה חברה שלא ראיתי מאז 2001, ואת השכן שאני רואה לפחות פעם בשבוע במעלית.

בכל אופן, אני באמצע עבודה (בדיוק סיימתי עם לקוח אחד, וכותב לפני המעבר לטיפול באחר). עוד על הפגישה ב-SMILE בהמשך.