:: מיומניו של לקוח ::

אישית, אני, שביום יום דיי בשמאל, ומואס בשלטון הגנרלים לדורותיו, בדעה של ד“ר יום טוב סמיה, אלוף במיל‘ (פיקוד דרום), כפי שנשמעה שבוע שעבר ברשת ב‘ (ועל פיו, באותו משדר, גם הרבה לפני כן) –

צריך להראות ש-“בעל הבית השתגע“.

לדעתי אסור לנו לוותר הפעם, עד שיושגו כל המטרות הן בעזה והן בלבנון. ואולי גם מזרחית ללבנון, בייחוד שרופא עיניים אחד שלא רואה ממטר נמצא בשלטון סוריה, ובאיראן יושב אחמנננדדדי-נאאאג‘דד המשיחי, ד“ר לכבישׁים שסטה ממסלול השכל הישר, ואמור לקבל פרסים אם יהיה נחמד מספיק לרמות את כולם בכך שאינו מקדם את תוכנית הגרעין האיראנית, בעודו ממשיך לתמוך, לסבסד, ולשלוט על ארגוני הטרור.

צריך לחדש את יתרון ההרתעה שהיה לנו וכנראה התפוגג מחוסר שימוש.

מעניין גם לקרוא את איתי בנושא (שמח לראות שחזרת לכתוב אחרי שלושה חודשים).

לדעה קצת אחרת, מערכון של ג‘ון סטיוארט המצוין -

(הכותרת הומג‘ למאבד תמלילים)
לא אכביר במילים כי אני עובד, בעמאן, ועייף, מאוד. חוצמזה, כבר הבעתי את דעתי מספיק להיום.

(דרך ארז) זו פשוט (עוד) זנות. להלן הדוא“ל המקורי – כנסו ותמכו במאבק:

”שלום רב,
היום עלה לאויר אתר רשמי של מחאה נגד העלאת המיסים בצורת שווי שימוש ברכב צמוד.
כתובת האתר : http://www.lo-le-od-mas.org
זה המאבק של כולנו. חתמו על העצומה והעבירו אותה לכל מי שאתם מכירים.
יש לנו את הכח לבטל הגזירה - וזה מה שנעשה !

תודה מראש,
פבל קנור“

בתודה מראש,
עוד מתוסכל מאין-סוף מיסים,
תום

זה חיכה לי במייל בבית (תודה עקיבא).

אמנם זה אספסוף (כמה מאות איש במדינה של מאות מיליונים), אבל עדיין מאוד מציק.

זה מפריע לי בכמה רמות, חוץ מהגזענות והאנטישמיות הבוטה.

אני בדעה שלעיתים אנחנו (כעם) קצת מגזימים, ודוחפים את עניין השואה לכולם בפנים, ובדרך גם שוכחים שלא רק אנחנו נרדפנו ונרצחנו (על פי ויקיפדיה, ”מספר הקורבנות בין 9 ל-11 מיליון, ואפילו מספר הערכות מדברות על כ-26 מיליון“). וכן שוכחים להסתכל קדימה, ונשארים תקועים במקום עם הזיכרון הזה, תמיד במגננה.

כל כך הרבה פעמים שמעתי את המשפט ”כולם שונאים אותנו, כולם אנטישמיים“, וגם ”ההוא נאצי“ ו-“ההם נאצים“ (תוך שימוש מכוון היטב בזיכרון הקולקטיבי שלנו על מנת להעביר נקודה עד כמה הוא והם שונאים אותנו או אותם, כקבוצה סקטוריאלית כזו או אחרת, או כעם), ובד בבד אנחנו משתמשים כל כך בקלות במילה (הבדרך כלל גזענית בקונטקסט המיושם) ”גוי“.

ושאני רואה אנשים כאלה, אספסוף ככל שיהיו, זה צורם לי.

זה גורם לי לחשוב שאולי אני טועה. אני שונא אותם על כך שהם מזכירים לי.

למי שעוקב, נמצא מי שירים את כפפת הברזל שבלו-סקיוריטי נטשו כאשר ברחו מהזירה.

אתר הפרויקט, הקרוי אוֹקוֹפִּיפִּי, ומבוסס קוד פתוח, כאן (עוד הרבה מידע, קבוצות דיון, וכו‘ בויקי של הפרויקט). אגב, בדיעבד, הסתבר לי שגם בלו-סקיוריטי פעלו עם קוד פתוח, ועל כך תודתי. אני לא יודע אם הקוד המקורי ישמש כבסיס או חלק כלשהוא באוֹקוֹפִּיפִּי, אבל אני בהחלט מברך את אלו הרואים את יתרונות הקוד הפתוח, ובטוחים דיים ביכולתם המסחרית לספק שירותים ולהרוויח כסף מצד אחד, ולקדם את הרעיונות הגלומים בקוד פתוח מצד שני.

החדשות הפחות טובות (כבר לא כל כך חדשות, אבל ראויות לציון אם אני כבר כותב פוסט בנושא), הן שיש המלצה חמה להסיר מיד את בלו-פרוג, שכן ישנה אפשרות שהספאמרים (טבחים צבאיים?) יצליחו להשתלט על התוכנה מרחוק ולהפוך אותה לזומבי בשורותיהם – בתמצית ותרגום חופשי –

”המלצתי הדחופה. להסיר את תוכנת בלו-פרוג עכשיו (הוראות וטקסט מקורי כאן).

לא לדחות. לא להתקין מחדש.

מדוע הדחיפות?
….יש סיבות טובות להאמין כי הגל השלישי של המתקפות יהיה לקיחת שליטה על הצפרדע על מנת לפתוח בהתקפות ספאם ו-DDOS (התקפת הפסקת שירות מבוזרת - ת.ס.). התוכנה תוכננה כלקוח ולא כשרת. בלו-פרוג תמיד יצרה קשר עם ’בסיס-הבית‘ לעבוד, לאחר שלב הזיהוי. בסיס-הבית היה כתובת IP, ומערכת שהחזירה תשובה חיובית או שלילית לזיהוי. לאחר מכן המערכת הייתה שולחת מקבץ פעולות לצפרדע.

המתקיף יאמר
אם אשתלט על כתובת ה-IP (שינוי ברשומת DNS) אוכל לשלוח תשובה חיובית לבקשת הזיהוי, ולאחר מכן מקבץ פעולות לצפרדע לעשות כל אשר אחפוץ.“

אישית, אני יכול לומר, שהשתלטות על DNS, חלקית או בשלמות, היא בהחלט אופציה (ידוע כי החוליה החלשה של האינטרנט זה ה-DNS), וכן, מהמעט שהסתכלתי על קבצי בלו-פרוג, אכן נראה שבבסיסה עובדת מערכת סקריפטים שמאפשרת לעשות הרבה דברים.

מעניין לעניין באותו עניין, יש לי תחושה אישית לא כל כך טובה, שאכן, כפי שהאוּבֶּר-לוף אמר בעבר, מאגר המידע של בלו-סקיוריטי נתפס, שכן, אצלי יש עליה משמעותית בכמות הספאם מאז ההרשמה והשימוש בשירות.

התאוריה שלי, שלחלוטין אינה מבוססת, היא שבלו-סקיוריטי אכן איבדו בצורה זו או אחרת את מאגר המידע שלהם (באחת הכתבות על בלו-סקיוריטי, ערן רשף ציין כי לאחד העובדים בחברה הוצע סכום של 50 אלף דולר עבור המידע, ואם נתחשב בכמה ספאמר עושה בחודש, יכול להיות, לדוגמא, שהעלו את הסכום ל-500 אלף, ואולי אף יותר), ועל מנת למנוע פרסום שהיה יכול להביא את החברה לבית המשפט, הם פרשו. אם זה אכן הסיפור, אני חושב שהיה עדיף\הוגן לכולם אם לפחות היו מפרסמים את האמת.

לשמחתי, ג‘י-מייל, עכשיו גם בעברית (אגב, אם מישהו רוצה הזמנה, תשאירו תגובה), מסנן לגמרי לא רע, אני רואה פחות מ-2% מהספאם הנשלח אלי, עד היום היו לי שני מקרים בלבד של פאלס-פוזיטיבס.

אני אט אט הופך להיות מגיב סדרתי ליהונתן, והפעם ל-“טכנוונגאליזם”.

מק או.אס. אקס (אקס ממקור סיפרה 10 הרומית) אינה יכולה להיות ”היהדות“ שכן, חלונות קדמה לה. אתה מתכוון בוודאי ל-מק או.אס..

זה תמיד מפליא אותי איך אפל מצליחה לרכוש לעצמה קהל חובבים דווקא ממחנה ה-אופּן-כל-דבר. אפל מאז ומתמיד הייתה (עד או.אס. אקס) מערכת הפעלה סגורה ומסוגרת, לא רק בתוכנה אלא גם בחומרה. אפילו שכבר עברה לחומרה סמי-“סטנדרטית“ מבוססת X86 לאחרונה, הייתה הראשונה לדאוג שבפלטפורמה שלה יהיה TPM (וזה, אם כבר, משהו שהייתי מצפה ממך, יהונתן, להתנגד לו בחירוף נפש). אז נכון שיש את דרווין X86, המייצג לכאורה שאפל מספקים קוד פתוח בשנים האחרונות, אבל אם תבדקו טוב, הגרעין, ה-Kernel, היה ונשאר סגור.

בנוגע להעתקת רעיונות, זה הכול גיבוב של שטויות. כולם (כן, גם לינוקס) מעתיקים מכולם. מעתיקים ומשפרים (או שלא). אפל מזירוקס, קומודור מאפל, לינוקס מיוניקס, מיקרוסופט מאפל, סאן מלינוקס ולהיפך. המטרה אחת – אבולוציה. לדוגמא, לינוקס רוצה לגדול ולהיות אלטרנטיבת דסקטופ ראויה, ומי מי אם לא ממיקרוספט תלמד היא (ולפני שקופצים עלי כל הפינגוינים שיתענו (pun intended) ש-“הכול נובע מהמונופול המיקרוסופטי והקיבעון המחשבתי אליו הרגילה אותנו“, מיקרוסופט, לפחות, לא מצפה מאמא שלי לפתוח טרמינל ולקמפל קרנל, אז של מי הקיבעון המחשבתי בדיוק?)?

שלא תבינו לא נכון. אני אוהב את אפל, משתהה ומתלהב כל פעם שנקרית בדרכי אפל סטור, ואם הייתי צרכן מוזיקה מסוג אלה המסתובבים כל היום עם אוזניות, סביר להניח שהשמחה שלי לראות אתכם הייתה אפל iPod. הייתי רוצה לפטופ של אפל, במקום ה-T40 שלי. הייתי גם שמח מאוד אם היה לי מסך LCD שלהם. גם מערכת ההפעלה שלהם קוסמת לי, בייחוד שהצליחו להבין (להעתיק?) סוף סוף שצריך יותר מכפתור אחד בעכבר.

כמו כן, אני משתמש בלינוקס בבית (למעשה, יש לי רוב של לינוקס לדעתי), אוהב את מערכת ההפעלה, דוחף אותה כאלטרנטיבה בפרוייקטים (ממש לאחרונה, לדוגמא, התקנה של Front-End עבור Exchange OWA, שאם הייתי משתמש במטודולגיה של מיקרוסופט הייתה עולה עוד מחשב, שתי מערכות הפעלה חלונות 2003 ,Exchange ו-ISA), אבל מנסה להישאר ללא דעה קדומה אובססיבית של ”רק לינוקס“. לדעתי אין אלטרנטיבה ממשית ל-Exchange לדוגמא, ואשמח אם מישהו יוכיח לי אחרת.

בנושא ההתמכרות ונאמנות העובדים, אתה באמת צריך לדבר עם אנשי מכירות ואנשים טכנים של אפל, לפחות בארה“ב. לדעתי הם מכורים לרעיון אפל לא פחות מאיזה עובד מיקרוסופט ישראל אחד שיצא לעבוד איתו מעט לפני מספר שנים, החובש כיפה סרוגה עם הכתובת ”מיקרוסופט“ רקומה עליה. באופן כללי, אני מאוד מכבד ומוקיר את הנאמנות הזו לחברה בעבורה עובדים. או את מכורי הקוד הפתוח. היה זה וויליאם גיבסון שתיאר באחד מספריו איך עובדים בעתיד שרים בבוקר את המנון החברה, ודמעה בעינם. אני מעדיף לעבוד עם אנשים כאלו מאשר עם אנשים שנאמנותם היחידה בשעות העבודה נתונה לסוליטייר.

ובנושא מתנות, אוכל, ”מפגני כוח“ למדיה הכתובה, וכו‘ בכנסים… נו באמת. היש כנס (בתחום הטכנולוגיה העילית, ולא רק) שלא עובד ככה? זה חלק בלתי נפרד מהכנסים של היום.

ועוד משהו שאין, ”לא בעד, לא נגד, רק פרשנות“, תקרא את הפסקה האחרונה שלך ”מי שלא זז קדימה, הולך אחורה”, שוב, ולא שאני לא מסכים איתך, אבל תחשוב שוב כמה נקיות ידיך מהאבק המותירות אבני הסקילה, ובייחוד, שכביכול מאחורי הקלעים, אתה מוציא את כל הארס האמיתי.

בעצם, מספיק לקרוא את הכותרת.

נ.ב. אשמח לקבל חולצת פיירפוקס. אה.. רגע.. זה לא מתנה? ועוד בכנס? גוועאלד. (ציניות בצד, באמת אשמח).

הפעם באנגלית, מאחר וזה הולך לבלוג של מישהי אחרת –

How long would it take to bring us, our personal computers, and mobile phones, technology just as recently described as being used in movies, where one can come into the studio, and withno makeup and no special effects, appear 25 years his younger, or in fact, anything else? To judge from technologies brought forth by Logitech [videos here and here], combined with avatar technologies like Klonies, possibly not long at all.

ניו-סיינטיסט מדווח (כמובן דרך digg) כי הבננות, ”הפרי הפופולארי ביותר בעולם, והיבול הרביעי בחשיבותו בעולם“, בצרות. הזן הנפוץ ביותר, הקבנדיש, ממוצע הודי, מאוים ע“י מחלות, וכנראה שיידרש מאמץ גלובאלי להציל את הבננות.

מעציב אותי לחשוב שילדיי או נכדיי יגדלו בעולם ללא בננות. לא שאני אוהב בננות במיוחד, אלה בגלל שזו רק עוד דוגמה לאיך אנחנו דופקים את כדור הארץ. ניו-סיינטיסט לא אומר את הדברים בבירור, אבל מי בדיוק גרם לכך שבננות ”מודרניות“ (כך במקור) אינן מתרבות ע“י מין (הן נטולות גרעינים)? או הרביה של מין אחד תוך כדי הכחדה של מין אחר?

מזכיר לי את מילותיו של סטיבן קולבר (וידאו מלא) במפגש כתבי הבית הלבן 2006 – ”[לראיין את הכומר ג‘סי ג‘קסון] זה כמו להתאגרף עם קרחון. ותיהנו מהמטפורה הזו, דרך אגב, כי לנכדים שלכם לא יהיה מושג מה זה קרחון”.