:: מיומניו של לקוח ::

(דרך זיו, שעוד חייב לי פוסט אורח על getit..)

פרסומת וירלית ומעוררת מחשבה של Dove.

ראיתי את הסרט אמת מטרידה. (אני מעדיף את תרגום השם עפ“י ההוא שגר עם ההיא שמה).

מחריד ומעורר. תלכו לראות. תורידו לראות. רק תראו.

לצערי אני מסכים עם גור שרוב האנשים שיחשפו לתוכן יעברו משלב ההכחשה לשלב היאוש. אני אישית קצת מיואש, במיוחד בגלל ציטוט אחד המובא בסרט -

”It is DIFFICULT to get a man to understand something when his SALARY depends upon his NOT UNDERSTANDING IT“ — Upton Sinclair

הציטוט הובא ביחס ליועץ הבית הלבן בממשל בוש בנושא איכות הסביבה, פיליפ קוני, שנאלץ להתפטר אחרי שהניו יורק טיימס חשף שערך באופן מגמתי דוחות על איכות הסביבה על מנת לנטוע ספקות בנוגע לגורמים להתחממות גלובלית. אחרי ההתפטרות, קוני התחיל לעבוד באקסון-מוביל.

אני חושב שיש ב-“משחק“ הזה יש כל כך הרבה כסף לעשות מצד אחד, ולשמן ולרפד פוליטיקאים וממשלות מצד שני באופן שהעתיד נראה לי די חום-אפרפר. מעבר לכך, כשרובנו נמצאים בתחרות החולדות של החיים המודרניים, במרדף אחרי הכסף לשיפור חיינו האישיים, אין מנוס מכך שנושאי איכות הסביבה וההתחממות הגלובלית לא יטמנו באיזה פינה נידחת ברשימות ה-TODO שאחרי שנתיים מוצאות דרכן לזבל. ובל נשכח שבמדינה הזאת כל נושא משני לסוגיות הביטחוניות.

קראתי מעט מאוד על הנושא בינתיים, ואני יכול לספר שפה חברת החשמל אמנם אומרת שאכפת לה, אבל זה לא משנה את העובדה שבשנת 2005 עדיין 3/4 (74.8% עפ“י דוח החברה) מהייצור נעשה באמצעות שריפת פחם (פדפ).

ובכל זאת, מה אני לוקח על עצמי:

• לנג‘ס ולעלות את זה כנושא שיחה היכן שניתן
• להוריד את צריכת החשמל שלי ע“י כיבוי כליל של מכשירי חשמל שאינם בשימוש
• לנהוג יותר ברכות ולבדוק לעיתים יותר תכופות את לחץ האוויר בצמיגים, על מנת לצמצם את השימוש בדלק
• להמעיט בשימוש במזגן בבית, לעלות את הטמפרטורה שלו בקיץ, ולהוריד את הטפרטורה שלו בחורף
• לקנות אוכל טרי ואורגני, לאכול פחות בשר - את שניהם אני כבר עושה, מסיבות אחרות
• אם אעבור לגור בארה“ב, אקנה רכב היברידי (פה אני נוסע על רכב חברה). אין לי את האמצעים לקנות רכב היברידי בארץ - מה עם חקיקה שתוריד לעידוד קניית רכב היברידי, ולא - קבוצה 4 לא ממש עוזר… אם זה היה קבוצה 2, כמעט כל רכבי הליסינג היו היברידים! גם יהי לזה אפקט מתגלגל, אם לוקחים בחשבון ש-70% (!!) מרכבי יד שניה בארץ הם מליסינג
• לכתוב לאל גור דוא“ל המפרט למה עליו לתת את הסרט להורדה חינם באינטרנט בנוסף למכירת ה-DVD והקרנתו בקולנועים. מפריע לי שהוא לא חושב\עושה זאת כבר
• לשתול עץ
• ואולי הכי חשוב - לחנך את ילדי למודעות איכות הסביבה

עוד רעיונות מה לעשות באתר www.climatecrisis.net ו-www.stopglobalwarming.org.

אתרים מקומיים - חיים וסביבה, דפים ירוקים, המשרד להגנת הסביבה.

–

אולי עוד חשוב לציין שהסרט כולל לא מעט פולחן אישיותו של אל גור, סגן-נשיא ארה“ב בממשל קלינטון, ו-“הנשיא הבא“ בתקופת מועמדותו מול בוש ב-2000. וגם שהוא כנראה אינו טלית שכולה ירוק. כך או כך, ב-2000 רציתי לראות אותו זוכה, וגם אשמח לראותו רץ, וזוכה, ב-2008 עם אג‘נדה סביבתית.

אל הוא גם דירקטור בחברת אפל. כבר תבינו לבד למה אני מציין את זה כשתראו את הסרט.

בשבועות האחרונים התחלתי לחשוב על חזרה למתכונת של עבודה רגילה.

הטריגר היה בקשה של לקוח שלי לבנות הגדרת תפקיד למשרה מסוימת לחברה שלו – ובעודי שוקד על הפרטים, פתאום אמרתי לעצמי – אה – את זה אני יכול\רוצה לעשות.

גיששתי לגבי חצי משרה, עם תוצאות חיוביות, כשאר הבעיה המרכזית מצידם הייתה מי מאייש את התפקיד בחצי השני.

בנוסף, החלו לצוץ עוד אופציות כמו מישהו שאני כבר עובד איתו פרוייקטלית כיום שנכנס לתפקיד בכיר בחברה, ורוצה שאצטרף אליו בכיבוש העולם, ועוד חברה שהתחלתי לתת לה יעוץ לאחרונה בה הציעו לי משרה.

הסיבות בעד –

• משכורת קבועה
• רכב ללא כאב ראש
• ימי חופשה בתשלום
• ימי מחלה בתשלום
• לא לעבוד מהבית

ואולי הסיבה המרכזית – כשיצאתי לסמי-עצמאות, הסיבות היו ש-א) אם אני סוגר עוד חברה, לפחות שתהיה שלי (למי שאינו מצוי, סגרתי שתיים וחצי חברות בהן עבדתי, כאשר לשתיים נתתי כארבע שנים כל אחת) ו-ב) יש לי מלא רעיונות שלי כבסיס לחברה שיום אחד אולי תיסגר.

ברם, דבר אחד שלמדתי על עצמי בשנה האחרונה היא שיזם אני לא. רעיונית אולי כן, אבל ביצועית לא.

הייתי היום בפגישה בעוד חברה לפרוייקט שאני כנראה מעביר לשחר, פשוט נראה לי לא הגון להתחיל משהו כשאני בשינוי פאזה כזה.

אה.. כן.. ואם כבר ציינתי את ”לא לעבוד מהבית“, הייתי רוצה להזהיר את מי שחושב ללכת לכיוון הזה – כשעובדים מהבית, כל פעילות סביב המחשב פתאום הופכת בהגדרה ל-“עבודה“. אם בשתיים לפנות בוקר בא לי לכתוב בבלוג, או לראות מה פספסתי בבלוגוספירה, או לעשות איזהשו פלאג-אין, או כל דבר אחר שאינו עבודה, בבוקר למחרת זה הופך ל-“למה עבדת עד שתיים לפנות בוקר?“, או לחלופין, אם באמצע היום תעשו את אחת הפעילויות הנ“ל, ואחרי זה אתם ממשיכים לעבוד עד תשע, זה גם הופך ל-“למה עבדת עד תשע?“. חוצמזה, אתה תמיד בחזקת ”בבית“ (כי שם אתה נמצא), ומוצא את עצמך עוזר בכל דבר, מה שכמובן מסיח את דעתך. לא פשוט.

(דרך digg.com) וידאו המציג את יכולות XGL על גבי פדורה 5.

אני חושב שזו אחת הבעיות הגדולות עם לינוקס לשולחן העבודה – במקום שהחבריה העליזה יתמקדו בלשפר עמדות בשימושיות ונוחות למשתמש לעומת חלונות 95, הם מעדיפים לזכות בנקודות eyecandy לעומת XP, Mac OS ו-Vista, ועל הדרך לא שוכחים להתווכח, ולנסות להוכיח ע“י פורקים אינסופיים, של מי מנהל שולחן העבודה טוב יותר..

מודה ותוודא, אני לא ממש רואה טלוויזיה*. אפילו, ואולי במיוחד, לא רואה את השידורים המתגלגלים של ערוצשתיימעשר. אבל איכשהו, יצא לי לקלוט אתמול את בובהמטכ“ל™ רוני דניאל. אתם יודעים, בד“כ בובהמטכ“ל™ הוא הוא המקור למה הצבא חושב. הוא לא כרמלה מנשה - הוא לא מבקר, הוא לא שואל שאלות קשות בשידור חי, ואין לו קול של מעשן שרשרת כבר 32 שנה.

ופתאום, דווקא אתמול**, בובהמטכ“ל™ יצא בבקורת די קשה על הצורה שבה צה“ל פועל כעת.

כשסיים, גדי סוקניק, ממושבו הכולנו-איתכם-בצפון ציין ”אכן ביקורת נוקבת“, והיה נראה שהוא מאוד הופתע.

סופה של תקופה, או אולי פשוט נקמנות? (שימו לב לתאריכים, ול-**).

* הכוונה לטלוויזיה המשודרת דרך הכבלים, אנטנות או צלחות לווין. אצלי המשודר הנצפה הוא בד“כ חייב מעבר דרך מחברי RJ45…

** ראוי לציין שבובהמטכ“ל™ אמר שהדברים האלו נאמרים כבר שלושה ימים על ידו. לא יודע, לא ראיתי.

הבוקר הילד אמר שהוא רוצה שעון. כמו של אבא. אז מהגן ישר הלכתי לחפש שעון (בסוף מצאתי בהפנינג (על השקית כתוב www.e-happening.co.il, אבל אין כזה אתר, ועל פי whois אין כזה שם מתחם), שעון אנאלוגי כחול עם דגים, 59.90 ש“ח. קניה מצוינת לעומת שעונים מפלסטיק סיני ב-9-12 ש“ח שלא היו מחזיקים שלוש דקות).

בדרך עברתי בחנות שמונצס בשכונה, שעון לשביעות רצוני לא מצאתי שם, אבל דיסק של הראל סקעת כן. קניתי, ועל הדרך גם את קרן פלס (שלא ידעתי, אבל גם כתבה לסקעת עפ“י הבוקלט שבדיסק שלו).

להראל סקעת יש מקום חם בליבנו, בעיקר לחלק הטוב יותר שלי, מאז שהנעים לה את השהייה בבית היולדות לפני הילד. בכל אופן, בעודי מקשיב לדיסק ברכב, נזכרתי בכתבת השער של ”7 ימים“ עם חווה אלברשטיין בה דיברה החווה בגנות תופעת כוכב נולד (תודה לוולווט שמזכירה שזה היה ב-17 למרץ השנה).

אני חושב שאני מבין מאיפה אלברשטיין דיברה. מתוך צרות עין של הז-בין (בשבילי) שאינה מסוגלת לדבר, להערכתי, ליותר מ-5% באוכלוסיה כיום. ליצירה איכותית (סובייקטיבית) יש מקום, כמו צמח בר – אבל גם ממקום זה לא צריך לבוא עם השמצה של הלא נודע האיכותי (גם סובייקטיבית). קחי לך פרס על מפעל חיים, וצאי לנו מהם.

אני אישית מעריך את המפעל הנקרא כוכב נולד, למעט כמה שטיקים, שצריכים היו להיות מודחים במוקדמות, כמו מיכאל ”מישקה“ קירקילן (בעונה הנוכחית, דוד סלם. קומפרן?). נכון, זה קיצור דרך. נכון, זה מסחרי. נכון, לראות את מרגול והמאסטרו כל שבוע על המרקע זה קשה. אבל..

אבל הילדים האלו כל כך מוכשרים! לכו תדעו באיזה סופרמרקט ובייביסיטרים נינט (סחטיין על האתר המושקע!) היתה צריכה לעבוד. או כמה שנים שירי מיימון (אתר לא משהו - לינק שבור כבר בכניסה, חוצמזה שחור זה כל כך web 1.0 rev 97) היתה נרקבת במלונות אילת. או גבסו היה כותב למגירה בעודו עובד במשרד אפרורי. סקעת היה אולי מתבזבז כמה שנים בשוליים, ואיכשהו מגיע אולי לערוץ הילדים במקרה הטוב.

הסמס שלי בדרך, זהבית פסי.

(גילוי נאות: אינני מתיימר להבין במוסיקה. אני אוהב מה שאני אוהב. ולא מה שלא.)

(דרך ויינט) חזון אחרית הימים.

אולי הוא עוד יהיה ראש ממשלה.