עוד על אמת לא נוחה
שבת, 28 באוקטובר 2006, 14:31אולי ישכנע אתכם לראות את הסרט -
אולי ישכנע אתכם לראות את הסרט -
ראיתי את הסרט אמת מטרידה. (אני מעדיף את תרגום השם עפ“י ההוא שגר עם ההיא שמה).
מחריד ומעורר. תלכו לראות. תורידו לראות. רק תראו.
לצערי אני מסכים עם גור שרוב האנשים שיחשפו לתוכן יעברו משלב ההכחשה לשלב היאוש. אני אישית קצת מיואש, במיוחד בגלל ציטוט אחד המובא בסרט -
”It is DIFFICULT to get a man to understand something when his SALARY depends upon his NOT UNDERSTANDING IT“ — Upton Sinclair
הציטוט הובא ביחס ליועץ הבית הלבן בממשל בוש בנושא איכות הסביבה, פיליפ קוני, שנאלץ להתפטר אחרי שהניו יורק טיימס חשף שערך באופן מגמתי דוחות על איכות הסביבה על מנת לנטוע ספקות בנוגע לגורמים להתחממות גלובלית. אחרי ההתפטרות, קוני התחיל לעבוד באקסון-מוביל.
אני חושב שיש ב-“משחק“ הזה יש כל כך הרבה כסף לעשות מצד אחד, ולשמן ולרפד פוליטיקאים וממשלות מצד שני באופן שהעתיד נראה לי די חום-אפרפר. מעבר לכך, כשרובנו נמצאים בתחרות החולדות של החיים המודרניים, במרדף אחרי הכסף לשיפור חיינו האישיים, אין מנוס מכך שנושאי איכות הסביבה וההתחממות הגלובלית לא יטמנו באיזה פינה נידחת ברשימות ה-TODO שאחרי שנתיים מוצאות דרכן לזבל. ובל נשכח שבמדינה הזאת כל נושא משני לסוגיות הביטחוניות.
קראתי מעט מאוד על הנושא בינתיים, ואני יכול לספר שפה חברת החשמל אמנם אומרת שאכפת לה, אבל זה לא משנה את העובדה שבשנת 2005 עדיין 3/4 (74.8% עפ“י דוח החברה) מהייצור נעשה באמצעות שריפת פחם (פדפ).
ובכל זאת, מה אני לוקח על עצמי:
עוד רעיונות מה לעשות באתר www.climatecrisis.net ו-www.stopglobalwarming.org.
אתרים מקומיים - חיים וסביבה, דפים ירוקים, המשרד להגנת הסביבה.
–
אולי עוד חשוב לציין שהסרט כולל לא מעט פולחן אישיותו של אל גור, סגן-נשיא ארה“ב בממשל קלינטון, ו-“הנשיא הבא“ בתקופת מועמדותו מול בוש ב-2000. וגם שהוא כנראה אינו טלית שכולה ירוק. כך או כך, ב-2000 רציתי לראות אותו זוכה, וגם אשמח לראותו רץ, וזוכה, ב-2008 עם אג‘נדה סביבתית.
אל הוא גם דירקטור בחברת אפל. כבר תבינו לבד למה אני מציין את זה כשתראו את הסרט.
וויירד מגזין מביא רשימת מיטב פרויקטי המדע המפחידים.
הכי אהבתי את הפרפראזה המובאת מפי פיסיקאי זוכה פרס נובל בהקשר ל-ITER Tokamak Fusion Reactor האמור להצית ”פלאזמה בוערת“ –
הבעיה עם הניסיון לכלוא את השמש בבקבוק היא שאנחנו לא יודעים לייצר את הבקבוק.
אבל אם כבר כן ייצרו, לפחות שיהיה לחיץ ועומד על הראש.
בשבועות האחרונים התחלתי לחשוב על חזרה למתכונת של עבודה רגילה.
הטריגר היה בקשה של לקוח שלי לבנות הגדרת תפקיד למשרה מסוימת לחברה שלו – ובעודי שוקד על הפרטים, פתאום אמרתי לעצמי – אה – את זה אני יכול\רוצה לעשות.
גיששתי לגבי חצי משרה, עם תוצאות חיוביות, כשאר הבעיה המרכזית מצידם הייתה מי מאייש את התפקיד בחצי השני.
בנוסף, החלו לצוץ עוד אופציות כמו מישהו שאני כבר עובד איתו פרוייקטלית כיום שנכנס לתפקיד בכיר בחברה, ורוצה שאצטרף אליו בכיבוש העולם, ועוד חברה שהתחלתי לתת לה יעוץ לאחרונה בה הציעו לי משרה.
הסיבות בעד –
ואולי הסיבה המרכזית – כשיצאתי לסמי-עצמאות, הסיבות היו ש-א) אם אני סוגר עוד חברה, לפחות שתהיה שלי (למי שאינו מצוי, סגרתי שתיים וחצי חברות בהן עבדתי, כאשר לשתיים נתתי כארבע שנים כל אחת) ו-ב) יש לי מלא רעיונות שלי כבסיס לחברה שיום אחד אולי תיסגר.
ברם, דבר אחד שלמדתי על עצמי בשנה האחרונה היא שיזם אני לא. רעיונית אולי כן, אבל ביצועית לא.
הייתי היום בפגישה בעוד חברה לפרוייקט שאני כנראה מעביר לשחר, פשוט נראה לי לא הגון להתחיל משהו כשאני בשינוי פאזה כזה.
אה.. כן.. ואם כבר ציינתי את ”לא לעבוד מהבית“, הייתי רוצה להזהיר את מי שחושב ללכת לכיוון הזה – כשעובדים מהבית, כל פעילות סביב המחשב פתאום הופכת בהגדרה ל-“עבודה“. אם בשתיים לפנות בוקר בא לי לכתוב בבלוג, או לראות מה פספסתי בבלוגוספירה, או לעשות איזהשו פלאג-אין, או כל דבר אחר שאינו עבודה, בבוקר למחרת זה הופך ל-“למה עבדת עד שתיים לפנות בוקר?“, או לחלופין, אם באמצע היום תעשו את אחת הפעילויות הנ“ל, ואחרי זה אתם ממשיכים לעבוד עד תשע, זה גם הופך ל-“למה עבדת עד תשע?“. חוצמזה, אתה תמיד בחזקת ”בבית“ (כי שם אתה נמצא), ומוצא את עצמך עוזר בכל דבר, מה שכמובן מסיח את דעתך. לא פשוט.
אישית, אני, שביום יום דיי בשמאל, ומואס בשלטון הגנרלים לדורותיו, בדעה של ד“ר יום טוב סמיה, אלוף במיל‘ (פיקוד דרום), כפי שנשמעה שבוע שעבר ברשת ב‘ (ועל פיו, באותו משדר, גם הרבה לפני כן) –
צריך להראות ש-“בעל הבית השתגע“.
לדעתי אסור לנו לוותר הפעם, עד שיושגו כל המטרות הן בעזה והן בלבנון. ואולי גם מזרחית ללבנון, בייחוד שרופא עיניים אחד שלא רואה ממטר נמצא בשלטון סוריה, ובאיראן יושב אחמנננדדדי-נאאאג‘דד המשיחי, ד“ר לכבישׁים שסטה ממסלול השכל הישר, ואמור לקבל פרסים אם יהיה נחמד מספיק לרמות את כולם בכך שאינו מקדם את תוכנית הגרעין האיראנית, בעודו ממשיך לתמוך, לסבסד, ולשלוט על ארגוני הטרור.
צריך לחדש את יתרון ההרתעה שהיה לנו וכנראה התפוגג מחוסר שימוש.
מעניין גם לקרוא את איתי בנושא (שמח לראות שחזרת לכתוב אחרי שלושה חודשים).
לדעה קצת אחרת, מערכון של ג‘ון סטיוארט המצוין -
אתמול נשמעה ירית הפתיחה על הנושא שעשוי לשנות את האינטרנט ללא היכר.
תחשבו על זה. הדלקתם את המחשב בבוקר, ורציתם לקרוא חדשות בויינט. דאבל-קליק על פיירפוקס, www.ynet.co.il, ו… כלום. רפרש. כלום. נדה. טוב, מנסים את NRG. הכול טוב היפה. קראתם על עניני היום, צה“ל הוריד עוד מבוקש, עוד שביתה של מונופול החשמל, קצת ריכולים, עוד כוכבנית וסוכנה מכבסים את החוזה בניהם בתקשורת. לכאורה, סתם עוד יום. מה קורה בנענע? www.nana.co.il.. אה. גם זה לא עובד. מנסים את msn.co.il הכול בסדר.
מתארגנים ויוצאים לעבודה. במשרד, פתאום שמתם לב שכבר 10:30, ופטר מבולגריה עוד לא עלה מולכם בסקייפ. מסתכלים בטריי – ואה.. סקייפ למטה? מה קרה? טוב, נזכרתם שלפטר יש גם יאהו! מסנג‘ר – גלשתם ליאהו!, הורדתם את המסנג‘ר, והנה פטר! ”פטר מה קורה?“ ”מה, רק עכשיו הגעת?“ ”לא.“ ”אבל אתה לא הופעת אונליין בסקייפ?“ ”נכון – הוא לא עובד לי משום מה“… במשך היום אתם משתמשים בגוגל, אמאזון, אי.ביי. הכול טוב.
בערב חוזרים הביתה, ואחרי שילדים הולכים לישון, נזכרתם שרציתם לקרוא על מה זה ”ניטרליות הרשת”, מושג שבחצי אוזן שמעתם עליו ברדיו, ומישהו גם הזכיר אותו בעבודה. נכנסים לגוגל.. ואה.. אין גוגל. גם המסנג‘ר שלכם למטה - טוב, משהו באמת לא בסדר. מתקשרים לספק שלכם ו..
”תודה שפניתם אלינו… [מנגינה]… לתשומת ליבכם, גוגל לא שילמה אגרת אספקת שירות דרכינו, ועל כן, מהיום ועד הודעה חדשה לא תהיה זמינה למנוינו… [מנגינה]… ניתן לחפש דרך יאהו!… [מנגינה]… לתשומת ליבכם, מיקרוסופט לא שילמה את אגרת אספקת שירותי למסרים מיידים דרכינו, ועל כן מסנג‘ר אינו מורשה לשימוש… [מנגינה]… ניתן להתקין סקייפ למסרים מיידים… [מנגינה]… לרשימה מלאה של ספקי תוכן הנתמכים דרכינו, אנא גילשו ל-www…“
נשמע לכם הזוי? אתמול, יום חמישי, 8 ליוני 2006, בית הנבחרים האמריקאי דחה את רעיון ”ניטרליות הרשת“ (ההצבעה הייתה דיי מפלגתית בהתפלגותה, עם רוב לרפובליקנים), ולמעשה עשה את הצעד הראשון לכוון מציאות כזו למשתמשים האמריקאים, כאשר הוא מתחיל לסלול את הדרך עבור ספקי התשתית ליצור אינטרנט רב מסלולי –המהיר והאיטי, ולבוא בדרישה לספקיות השירותים והתוכן לשלם להם במידה ואלו ירצו לספק שירותים למשתמשים דרך המסלול המהיר.
השבוע פנה מנכ“ל גוגל, אריק שמידט, למשתמשי גוגל בבקשה להיות פעילים, ולפנות לנציגם בקונגרס.
המלחמה על הבית של כולנו החלה.
איך זה ישפיע עלינו? הכול פתוח לדעתי. יהונתן חושב שיש (למזלנו?!) החזקות צולבות של ספקי התשתית בספקיות התוכן, מה שימנע לדעתו מקרה דומה בארץ. מה אם הספקיות בחו“ל ידרשו מספק התוכן ”לבחור“ לאיזה מדינות הוא רוצה יותר או פחות רוחב נגישות (כמובן תלוי מחיר)?
עוד חומר למחשבה, (תודה ליהונתן על הלינקים) – עידו קינן ב-NRG, יהונתן בוואלה! (אותו פוסט ב-2jk.org).