לא חשבתי שזו דילמה בה אתחבט אי פעם. אבל הנה, לחיים יש דרך לצבוט לך בלחי ולעורר אותך לשאלות קיומיות כמו ”האם אני רואה עצמי כמשתמש מק“.
אני משתמש בחלונות שנים, נוח לי עם הסביבה. אני מכיר את החסרונות שלה אינסייד אנד אאוט גם כמשתמש וגם כאיש IT, אבל אני גם מכיר ביתרונות האדירים שלה. זה לא אומר שאני מגביל עצמי לחלונות, ובאופן כללי אני חושב שאני בוחר ללכת על מה שהכי מתאים לצרכים. אני לא עובר ללינוקס על גבי שולחן העבודה, כי למעט זביון לינוקס, אותו ניסיתי לאיזה שעה לפני שבועיים, עוד לא מצאתי שולחן עבודה לינוקסאי שלא גורם לי לפתוח חלון טרמינל אחרי חמש דקות שימוש (ואסייג גם את זביון בכך שיותר התמקדתי ב-eyecandy שלו לעומת שימוש פרופר, כך שיכול מאוד להיות שגם הוא לא שם בשבילי). אני אני משתמש בלינוקס המון כשרת כמעט לכל דבר אפשרי. ולהפך עם חלונות, בה אני לא משתמש כשרת, למעט לטובת Exchange (ניתן לקרוא גם כאן בתגובות).
היה לי דסקטופ של מק על שולחן העבודה, מסך ליד מסך, לשבוע או שבועיים לפני כשלוש שנים, ולא כל כך אהבתי. יותר נכון, לא הרגשתי שום צורך לעבור.
אני לא אוהב את אקספלורר של חלונות (לא הדפדפן, זה שעובדים על קבצים איתו), ועוד הרבה פחות אהבתי את האלטרנטיבה של מק (finder?). בשבילי רק total commander. כך אני מנהל את קבצי. כך אני מריץ תוכנות. כך אני פותח זיפּים, רארים, טאר גי זטים, רואה תמונות, מריץ סרטים. אפילו פטפ אני עושה ככה. אני לא יודע אם יש אלטרנטיבה לזה במק. האם במעבר אני אאלץ לעבוד עם מערכת רב חלונאית לניהול קבצי? בלי אלט-אפ7 לחיפוש? בלי קונטרול-די לקיצורים? אני לא חושב שאני מכיר בתת-מודע, בסוג הפעולות שכבר לא חושבים מאית שניה כיצד לבצע אותן, דרך אחרת לצפות בתוכנם של קבצי טקסט מאשר אפ3, או לערוך אותם עם אפ4. הכל כבר ברמת רפלקס. מותנה, שיש לי טוטל קומנדר, ודרכו… טוטל קונטרול.
יותר מזה, אני גם נוטה להסכים באופן כללי עם המניפסט בעל השם הבעייתי אני שונא מק, אותו הייתי משכתב את לאני לפעמים שונא משתמשי מק ומה שהם מייצגים. אני מדבר על אותם משתמשי מק המצליחים לעצבן אותי כשהם מפנים אותי לבררה, כביכול שוחטת פרו קדושות, כמו למה אפל מק ביתי מתאימים לארגון, כשכבר בדף הראשון, בשש נקודות, כתוב גיבוב של שטויות שקומפיוטר וורלד צריך להתבייש שהוא מעז לפרסם.
והנה, למרות הכל, אני חושב על מעבר, כחלק מהתחלה חדשה. אני מסתכל על הדסקטופ שלי, ולמעט זוג החלונות הקדושים של טוטל קומנדר, ווינדוס לייב רייטר, וג‘יטוק, לא ממש יחסר לי כלום. בן אומר שגם ככה אפשר לעבוד עם פרללס (אבל אז, בעצם, מה הרעיון?). לגון סיפר לי שהוא מאוד שלם עם המעבר. אני גם מקווה שאבנר יעלה על הכתב קצת על ההתנסות שלו עם המק החדש.
מה דעתכם?
מה אתה תראה בטלוויזיית ה-“29 שלך משנת 98‘ (או אולי הפלאזמה ”42 שלך מ-2005) בעוד 10 שנים כשלכולם יהיה 
