:: מיומניו של לקוח ::

הקורא מני הגיב לפני מספר ימים לפוסט סידורים אחרונים בסגולה, המסכם את פגישתי עם נציגי סמייל 015 מאפריל, וחוץ מזה שקרא לי ”מר“ שקצת הצחיק אותי, ציין כי ”אינו מאמין שאותה חברה עשתה את הכל על מנת לפגוע בי“.

אין לי ספק שהחברה אינה מנסה להרע לי, היא רק מנסה להטיב עם עצמה על חשבוני.

אין שום סיבה שאני ארדוף אחר אין ספור נציגי שירות על מנת לקבל כספי בחזרה, כמו שאין סיבה שאדר שלו תצטרך לשקר לחברת הכבלים, או וינסנט פרארי (דרך הגלוב, ו-digg.com) ימתין 15 דקות עד שיענה אדם, ולבסוף יבקש ממנו לדבר עם אביו (וינסנט בן 30+), או אבנר (בעצם, משכית) יסבול כאשר הוא מנסה להתנתק מ-AOL, Vonage או TiVo.

אדר שלו, דרך זגוגיותיה, גילתה לי על noscruf. באמת תודה רבה לך… יש שם כמה תמונות שידירו שינה מעיני הלילה. דוגמא מצוינת לכך, כנראה, שאנחנו באמת מרגישים צורך להסתכל על תאונות דרכים.

מצד שני, כנראה שזה עובד.. אני רץ להתגלח, למרות המילואים (שבוע ויומיים לספירת הריקבון).

רק להעמיד דברים על דיוקם, הארגון מדבר על פנים מגולחות, לא יותר לא פחות עפ“י ראשי התיבות National Organization of Social Crusaders Repulsed by Unshaven Faces.

אני אשקול מחדש את מסעי לגלות את הבלוגוספירה הישראלית במילואים, ובכלל.

בשביל השקט הנפשי, אעביר גם מכונה על הראש איך שאני חוזר הביתה. מבטיח.

(דרך digg ו-consumerist.com) איזה אמיר מסעוד טופנגסאזן אחד, עם פֵטיש לרגליים (לא שיש בזה משהו רע), בין השאר, החליט למכור את הלפטופ שלו באי-ביי.

הוא רק ”שכח“ לציין שהלפטופ לא ממש עובד. וגם שלח אותו לקונה רק חודשיים לאחר שכסף החליף ידיים. וגם לא ענה לדוא“ל בנוגע להחזר כספי זמן רב. וגם שכבר התחייב להחזיר את הכסף, לא עשה זאת. (וזה גם לא המקרה היחיד שאמיר דופק אחרים).

למזלו הרע, הוא גם שכח לפרמט את הדיסק הקשיח, וגם נפל על קונה שנושך בחזרה.

וגם יש בלוג העוקב אחר ההדים שהסיפור יוצר.

וגם, כידוע, אני בעד.

וגם הזכיר לי סיפור ישן נושן על הפ-פ-פ-פאוורבוק.

וגם לילה טוב.