:: מיומניו של לקוח ::

בדברים שרואים מכאן הוזכר עוד משהו שלא התייחסתי אליו, אולי כי הוא כבר כל כך מושרש אצלי – סימניות אונליין, אני בכוונה לא משתמש במושג שיתוף סימניות, כי אני לא עושה את זה. לא ט.עי.ם לי. לעומת זאת, אני בהחלט משתמש בגוגל בוקמרקס, הנגיש אונליין, ואולי חשוב יותר, נגיש לי ישירות מהדפדפן, כך שנהיה ממש חלק אינטגראלי מהשימוש הרגיל שלי. באקספלורר אני משתמש בגוגל טולבר על מנת לתפעל את בוקמרקס, ואילו בשוע“ש, שמסיבות לגמרי לא ברורות הטולבר שלו לא כולל את האפשרות, אני משתמש בתוסף Google Bookmarks Button.

והנה כבר נספח ב‘ - היסטוריית חיפושים, או, אני יודע מה חיפשת בשתיים לפנות בוקר. סוטה. גם כאן גוגל שולטתתתתת, לא שאני מכיר אלטרנטיבה. זה נגיש לי ישר מאתר גוגל בוקמרק.

פוסט מאוד מעניין של אבנר על בחירותיו בכלי האונליין. מסכים עם כל מילה.

דוא“ל – גי‘מייל עבורי. היה לי הוטמייל לפני שנים (עוד לפני שנרכש ע“י מיקרוסופט), ממנו היגרתי ליאהו!, לא זוכר אפילו למה – אני מניח שבגלל הממשק. בכל אופן, המעטתי להשתמש בדוא“ל חינמי, והשתמשתי בד“כ או בדוא“ל של העבודה או בדוא“ל של ספק האינטרנט שלי (העיקרי נטויז‘ן מאז שחזרנו מארה“ב – כבר 5 שנים). מהרגע שיצרתי ג‘ימייל התמכרתי, והיום 95% מהדוא“ל שלי עובר דרך ג‘ימייל, כולל כתובות של חברות עבורן אני עושה פרוייקטים, והבייבי החדש, בלוגלי. בדקתי את יאהו! שוב שיצאו עם הממשק החדש והווב 2.0 שלהם, הסו-קולד, גי‘מייל קילר. נוראי. כבד, ומלא פרסומות. פתחתי גם נענע כדי להתרשם בהעבודה שעשו עם Exchange OWA, נחמד, אבל לא בשבילי – גי‘מייל יושב לי נכון ממשקית, ען הפילטרים והתמיכה בשליחה עם מספר חשבונות חיצוניים.

מסרים מיידים – גי‘טוק וסקייפ, מאותן סיבות שאבנר מציין. מסנג‘ר עדיין פתוח כי יש שם קונטקטים ישנים, ומכיוון שאני אוהב את המולטי-משתמשים שלו (סקייפ נותן אלטרנטיבה טובה, לא יודע למה איני משתמש בה). הייתי משתמש ביאהו! פעם, וכן באודיגו, אי.סי.קיו ואיי.או.אל. מעניין עוד לציין שפעם הבחירה שלי ושל אחרים היתה -“ איפה החברים שלי נמצאים“, אח“כ ”יש לי חברים פה, פה פה, ופה אז אני מריץ את זה, זה, זה וזה“, היום אני מריץ שניים או שלושה, תלוי במחשב, ו-80% נמצאים ביותר מאחד, כך שיש מבחר לפי הצרכים של השיחה.

שיתוף תמונות – הייתי שולח בדוא“ל (כמה זקן מצידי), ניסיתי כמה שירותים, כולל פליקר, בסופו של דבר התקנתי פהפגרפי בבית ונתתי קישור לכתובת dyndns למי שרצה כי נמאס לי להעלות תמונות. לפני מספר חודשים עברתי לגאלרי2 שהותקן פה על השרת. אחד היתרונות הגדולים – אינטגרציה עם XP ללא כל תוכנה. אני עוד אעביר את אבנר לזה.

חיפוש – גוגל. הייתי מכור לאלטאויסטה כשכולם עוד היו ביאהו!, עברתי לגוגל בזכות הממשק. תאמינו או לא, אחד הדברים שגרמו לי לעבור היה שהייתי צריך רק טאב אחד במקלדת על מנת לעבור לחיפוש (אני ממעט מאוד להשתמש בעכבר). שיחקתי עם לייב! של מיקרוסופט, יאהו!, וכל פעם שמישהו צץ עם משהו חדש. גוגל איז קינג. המעט חיפוש הישראלי שהייתי עושה היה (היום רק גוגל) עם וואלה ונענע.

קריאת בלוגים – יש לי את הגרגרן שלי. והייתי משתמש שרוף על קליפפוליו (לא אונליין, אבל זה מה הייתי משתמש), אבל בסופו של יום, מעדיף את גוגל רידר על הכול. ויש כמה בודדים שמגיעים אלי עם פידברנר ישירות לדוא“ל. להפתעות היה את וובסטר, יש את דיג, ואת סלאשדוט (האחרונים לא רק לבלוגים כמובן, אבל יש שם לא מעט מציאעס). עוד לא בחרתי אלטנטיבה לוובסטר, כי יש לי הרבה פחות זמן לקרוא בלוגים עכשיו. יש כמה אלטרנטיבות מעניינות, כמו אוזורוקס, ישראלוונטי, תוצרים של וובסטר בדמות זה של מרק, בלוגיש, אינדיווב, ואולי עוד כמה יצוצו כפטריות לאחר הוובסטר. היה לי גם רעיון בתחום, כשחנן הודיע על ההקפאה הראשונה. הכי דומה לישראלוונטי, אותו גיליתי שחיפשתי אם יש משהו בסגנון.

פיננסים – לא מעניין אותי כל כך. מה שמגיע לי לגוגל רידר בטעות, והעיתונות היומית שיש בבר הסלטים מתחת לעבודה (זה החלק היחיד שאני קורא בעיתון בד“כ).

מפות – כשגרנו בארה“ב, רק מפקווסט. היום אני מניח שגוגל מפס תהיה הבחירה. בארץ אתר מפה, אבל בד“כ גי.פי.אס.

בלוגים – מיומניו רץ על וורדפרס בעברית. בלוגלי רץ על וורדפרס מו עם גיור שלנו. אני כותב בד“כ עם מיקרוסופט רייטר.

שיתוף וידאו - כצרכן, בעיקר יוטיוב, עם קצת גוגל וידאו. בפעם היחידה שהעליתי וידאו, בחרתי ביוטיוב, בעיקר מאחר ופה כבר היה מותקן תוסף להצגה.

דוא“ל חד-פעמי - מיילינאטור. לא ממש בדקתי אלטרנטיבות.

ויש להם מה לומר!

בלוג חדש מבוסס וורדפרס שעזרתי להעלות לאוויר לאחר פניה בקבוצת גוגל wpheb.

נענו מייד עם קריאתם לדגל (אני רק הייתי הזריז יותר – אבל אין לי ספק שכל אחד ואחת היו עוזרים מצוין) – בן קלינגר, אח“י דקר. לליכטש היו חסרים שישה שקלים.

טיפים, שאלות ותשובות בנושא וורדפרס בעברית, קלקטות של העולם הערב – כל זאת ועוד בקבוצה, בואו בהמוניכם.

(דרך ארז ששלח לי את הוידאו בדוא“ל, דרך israeltimes שכבר העלה את הוידאו ליו-טיוב, ובכך חסך לי כמה דקות עם הפוסט)

יאיר לפיד ב-7 ימים ניסח את זה היטב, לטעמי, בתגובתו לראיון של אורי לופוליאנסקי, ראש עירית ירושליים, ל-הארץ, בו לופו אומר ”השיח הציבורי הישראלי נגוע בגזענות כלפי החרדים“, ושניה אחרי הוא מציין שהוא מתנגד למצעד הגאווה בעיר -

(דרך digg.com) בהודו, כך מציינים, עדיין יש חדרי עישון (זכרונות… חדר מורים של פעם, או החדרון בטרמינל הישן של נתב“ג – יש עדיין משהו כזה?), מה שהוביל לפרסומת המצוינת הזו.

מה שמוזר הוא, שעל פי ויקיפדיה, בהודו רק כ-2% מהאוכלוסייה הם נוצרים בהגדרה, לעומת כ-80% הינדו.

אולי קארמה של עישון אינה נוגדת את דארמה, כך שלא תפריע למוקשה להוביל לסמסרה. האם יש בזה ג‘יאנה?

ויולט בלו (נספוו), כוהנת סקס אינטרנטית, ולא רק, מסכמת חוויות מגוגל טרנדס.

מסתבר שסקס אנאלי בטורקיה (אנקארה ליתר דיוק) זה (כנראה) לא רק סטריאוטיפ, ובכלל, זה חוצה גבולות בעולם הערבי, עם מיקוד באזור ערב הסעודית.

עוד מציינת בלו, למי שאינו בקיא, ”שדת [האיסלם] אוסרת מעשי סדום, ומחשיבה אותם מעשים סוטים; הקנאים רק חלוקים בדעתם על איך להרוג הומוסקסואלים ואלו העוסקים בפעילות ’סוטה זו‘ (מירכאות במקור – ת.ס.). בערב הסעודית, העונש על מעשי סדום הוא מוות. הם פשוט פאקינג הורגים אותך.“.

אולי זה מסביר את זה וזה. למישהו יש הרבה כעס סגור בפנים…

עוד מפּננת בלו על כך שהרומנים בראש טבלת החיפושים לסקס אוראלי, ומזכירה מאיפה דראקולה בא, עפ“י הסיפור. כבוד.

עם קשר.. חיפוש בגוגל אימג‘ס לאסהול (אקסטרה נספוו, זהירות), מחזיר לא מעט בּוש.

בלי קשר.. למה החיפוש בווינט תמיד מקפיץ אלרט “undefined” למשתמשים בפיירפוקס. מעצבן. קנדידט לדיס איז ברוקן.

אני אט אט הופך להיות מגיב סדרתי ליהונתן, והפעם ל-“טכנוונגאליזם”.

מק או.אס. אקס (אקס ממקור סיפרה 10 הרומית) אינה יכולה להיות ”היהדות“ שכן, חלונות קדמה לה. אתה מתכוון בוודאי ל-מק או.אס..

זה תמיד מפליא אותי איך אפל מצליחה לרכוש לעצמה קהל חובבים דווקא ממחנה ה-אופּן-כל-דבר. אפל מאז ומתמיד הייתה (עד או.אס. אקס) מערכת הפעלה סגורה ומסוגרת, לא רק בתוכנה אלא גם בחומרה. אפילו שכבר עברה לחומרה סמי-“סטנדרטית“ מבוססת X86 לאחרונה, הייתה הראשונה לדאוג שבפלטפורמה שלה יהיה TPM (וזה, אם כבר, משהו שהייתי מצפה ממך, יהונתן, להתנגד לו בחירוף נפש). אז נכון שיש את דרווין X86, המייצג לכאורה שאפל מספקים קוד פתוח בשנים האחרונות, אבל אם תבדקו טוב, הגרעין, ה-Kernel, היה ונשאר סגור.

בנוגע להעתקת רעיונות, זה הכול גיבוב של שטויות. כולם (כן, גם לינוקס) מעתיקים מכולם. מעתיקים ומשפרים (או שלא). אפל מזירוקס, קומודור מאפל, לינוקס מיוניקס, מיקרוסופט מאפל, סאן מלינוקס ולהיפך. המטרה אחת – אבולוציה. לדוגמא, לינוקס רוצה לגדול ולהיות אלטרנטיבת דסקטופ ראויה, ומי מי אם לא ממיקרוספט תלמד היא (ולפני שקופצים עלי כל הפינגוינים שיתענו (pun intended) ש-“הכול נובע מהמונופול המיקרוסופטי והקיבעון המחשבתי אליו הרגילה אותנו“, מיקרוסופט, לפחות, לא מצפה מאמא שלי לפתוח טרמינל ולקמפל קרנל, אז של מי הקיבעון המחשבתי בדיוק?)?

שלא תבינו לא נכון. אני אוהב את אפל, משתהה ומתלהב כל פעם שנקרית בדרכי אפל סטור, ואם הייתי צרכן מוזיקה מסוג אלה המסתובבים כל היום עם אוזניות, סביר להניח שהשמחה שלי לראות אתכם הייתה אפל iPod. הייתי רוצה לפטופ של אפל, במקום ה-T40 שלי. הייתי גם שמח מאוד אם היה לי מסך LCD שלהם. גם מערכת ההפעלה שלהם קוסמת לי, בייחוד שהצליחו להבין (להעתיק?) סוף סוף שצריך יותר מכפתור אחד בעכבר.

כמו כן, אני משתמש בלינוקס בבית (למעשה, יש לי רוב של לינוקס לדעתי), אוהב את מערכת ההפעלה, דוחף אותה כאלטרנטיבה בפרוייקטים (ממש לאחרונה, לדוגמא, התקנה של Front-End עבור Exchange OWA, שאם הייתי משתמש במטודולגיה של מיקרוסופט הייתה עולה עוד מחשב, שתי מערכות הפעלה חלונות 2003 ,Exchange ו-ISA), אבל מנסה להישאר ללא דעה קדומה אובססיבית של ”רק לינוקס“. לדעתי אין אלטרנטיבה ממשית ל-Exchange לדוגמא, ואשמח אם מישהו יוכיח לי אחרת.

בנושא ההתמכרות ונאמנות העובדים, אתה באמת צריך לדבר עם אנשי מכירות ואנשים טכנים של אפל, לפחות בארה“ב. לדעתי הם מכורים לרעיון אפל לא פחות מאיזה עובד מיקרוסופט ישראל אחד שיצא לעבוד איתו מעט לפני מספר שנים, החובש כיפה סרוגה עם הכתובת ”מיקרוסופט“ רקומה עליה. באופן כללי, אני מאוד מכבד ומוקיר את הנאמנות הזו לחברה בעבורה עובדים. או את מכורי הקוד הפתוח. היה זה וויליאם גיבסון שתיאר באחד מספריו איך עובדים בעתיד שרים בבוקר את המנון החברה, ודמעה בעינם. אני מעדיף לעבוד עם אנשים כאלו מאשר עם אנשים שנאמנותם היחידה בשעות העבודה נתונה לסוליטייר.

ובנושא מתנות, אוכל, ”מפגני כוח“ למדיה הכתובה, וכו‘ בכנסים… נו באמת. היש כנס (בתחום הטכנולוגיה העילית, ולא רק) שלא עובד ככה? זה חלק בלתי נפרד מהכנסים של היום.

ועוד משהו שאין, ”לא בעד, לא נגד, רק פרשנות“, תקרא את הפסקה האחרונה שלך ”מי שלא זז קדימה, הולך אחורה”, שוב, ולא שאני לא מסכים איתך, אבל תחשוב שוב כמה נקיות ידיך מהאבק המותירות אבני הסקילה, ובייחוד, שכביכול מאחורי הקלעים, אתה מוציא את כל הארס האמיתי.

בעצם, מספיק לקרוא את הכותרת.

נ.ב. אשמח לקבל חולצת פיירפוקס. אה.. רגע.. זה לא מתנה? ועוד בכנס? גוועאלד. (ציניות בצד, באמת אשמח).