:: מיומניו של לקוח ::

רציתי לכתוב על הבל פיך באריכות, אבל הטוקבקיסטים כבר עשו את עבודתם נאמנה.

תתמודד יא בכיין.

בדברים שרואים מכאן הוזכר עוד משהו שלא התייחסתי אליו, אולי כי הוא כבר כל כך מושרש אצלי – סימניות אונליין, אני בכוונה לא משתמש במושג שיתוף סימניות, כי אני לא עושה את זה. לא ט.עי.ם לי. לעומת זאת, אני בהחלט משתמש בגוגל בוקמרקס, הנגיש אונליין, ואולי חשוב יותר, נגיש לי ישירות מהדפדפן, כך שנהיה ממש חלק אינטגראלי מהשימוש הרגיל שלי. באקספלורר אני משתמש בגוגל טולבר על מנת לתפעל את בוקמרקס, ואילו בשוע“ש, שמסיבות לגמרי לא ברורות הטולבר שלו לא כולל את האפשרות, אני משתמש בתוסף Google Bookmarks Button.

והנה כבר נספח ב‘ - היסטוריית חיפושים, או, אני יודע מה חיפשת בשתיים לפנות בוקר. סוטה. גם כאן גוגל שולטתתתתת, לא שאני מכיר אלטרנטיבה. זה נגיש לי ישר מאתר גוגל בוקמרק.

פוסט מאוד מעניין של אבנר על בחירותיו בכלי האונליין. מסכים עם כל מילה.

דוא“ל – גי‘מייל עבורי. היה לי הוטמייל לפני שנים (עוד לפני שנרכש ע“י מיקרוסופט), ממנו היגרתי ליאהו!, לא זוכר אפילו למה – אני מניח שבגלל הממשק. בכל אופן, המעטתי להשתמש בדוא“ל חינמי, והשתמשתי בד“כ או בדוא“ל של העבודה או בדוא“ל של ספק האינטרנט שלי (העיקרי נטויז‘ן מאז שחזרנו מארה“ב – כבר 5 שנים). מהרגע שיצרתי ג‘ימייל התמכרתי, והיום 95% מהדוא“ל שלי עובר דרך ג‘ימייל, כולל כתובות של חברות עבורן אני עושה פרוייקטים, והבייבי החדש, בלוגלי. בדקתי את יאהו! שוב שיצאו עם הממשק החדש והווב 2.0 שלהם, הסו-קולד, גי‘מייל קילר. נוראי. כבד, ומלא פרסומות. פתחתי גם נענע כדי להתרשם בהעבודה שעשו עם Exchange OWA, נחמד, אבל לא בשבילי – גי‘מייל יושב לי נכון ממשקית, ען הפילטרים והתמיכה בשליחה עם מספר חשבונות חיצוניים.

מסרים מיידים – גי‘טוק וסקייפ, מאותן סיבות שאבנר מציין. מסנג‘ר עדיין פתוח כי יש שם קונטקטים ישנים, ומכיוון שאני אוהב את המולטי-משתמשים שלו (סקייפ נותן אלטרנטיבה טובה, לא יודע למה איני משתמש בה). הייתי משתמש ביאהו! פעם, וכן באודיגו, אי.סי.קיו ואיי.או.אל. מעניין עוד לציין שפעם הבחירה שלי ושל אחרים היתה -“ איפה החברים שלי נמצאים“, אח“כ ”יש לי חברים פה, פה פה, ופה אז אני מריץ את זה, זה, זה וזה“, היום אני מריץ שניים או שלושה, תלוי במחשב, ו-80% נמצאים ביותר מאחד, כך שיש מבחר לפי הצרכים של השיחה.

שיתוף תמונות – הייתי שולח בדוא“ל (כמה זקן מצידי), ניסיתי כמה שירותים, כולל פליקר, בסופו של דבר התקנתי פהפגרפי בבית ונתתי קישור לכתובת dyndns למי שרצה כי נמאס לי להעלות תמונות. לפני מספר חודשים עברתי לגאלרי2 שהותקן פה על השרת. אחד היתרונות הגדולים – אינטגרציה עם XP ללא כל תוכנה. אני עוד אעביר את אבנר לזה.

חיפוש – גוגל. הייתי מכור לאלטאויסטה כשכולם עוד היו ביאהו!, עברתי לגוגל בזכות הממשק. תאמינו או לא, אחד הדברים שגרמו לי לעבור היה שהייתי צריך רק טאב אחד במקלדת על מנת לעבור לחיפוש (אני ממעט מאוד להשתמש בעכבר). שיחקתי עם לייב! של מיקרוסופט, יאהו!, וכל פעם שמישהו צץ עם משהו חדש. גוגל איז קינג. המעט חיפוש הישראלי שהייתי עושה היה (היום רק גוגל) עם וואלה ונענע.

קריאת בלוגים – יש לי את הגרגרן שלי. והייתי משתמש שרוף על קליפפוליו (לא אונליין, אבל זה מה הייתי משתמש), אבל בסופו של יום, מעדיף את גוגל רידר על הכול. ויש כמה בודדים שמגיעים אלי עם פידברנר ישירות לדוא“ל. להפתעות היה את וובסטר, יש את דיג, ואת סלאשדוט (האחרונים לא רק לבלוגים כמובן, אבל יש שם לא מעט מציאעס). עוד לא בחרתי אלטנטיבה לוובסטר, כי יש לי הרבה פחות זמן לקרוא בלוגים עכשיו. יש כמה אלטרנטיבות מעניינות, כמו אוזורוקס, ישראלוונטי, תוצרים של וובסטר בדמות זה של מרק, בלוגיש, אינדיווב, ואולי עוד כמה יצוצו כפטריות לאחר הוובסטר. היה לי גם רעיון בתחום, כשחנן הודיע על ההקפאה הראשונה. הכי דומה לישראלוונטי, אותו גיליתי שחיפשתי אם יש משהו בסגנון.

פיננסים – לא מעניין אותי כל כך. מה שמגיע לי לגוגל רידר בטעות, והעיתונות היומית שיש בבר הסלטים מתחת לעבודה (זה החלק היחיד שאני קורא בעיתון בד“כ).

מפות – כשגרנו בארה“ב, רק מפקווסט. היום אני מניח שגוגל מפס תהיה הבחירה. בארץ אתר מפה, אבל בד“כ גי.פי.אס.

בלוגים – מיומניו רץ על וורדפרס בעברית. בלוגלי רץ על וורדפרס מו עם גיור שלנו. אני כותב בד“כ עם מיקרוסופט רייטר.

שיתוף וידאו - כצרכן, בעיקר יוטיוב, עם קצת גוגל וידאו. בפעם היחידה שהעליתי וידאו, בחרתי ביוטיוב, בעיקר מאחר ופה כבר היה מותקן תוסף להצגה.

דוא“ל חד-פעמי - מיילינאטור. לא ממש בדקתי אלטרנטיבות.

(דרך ארז ששלח לי את הוידאו בדוא“ל, דרך israeltimes שכבר העלה את הוידאו ליו-טיוב, ובכך חסך לי כמה דקות עם הפוסט)

יאיר לפיד ב-7 ימים ניסח את זה היטב, לטעמי, בתגובתו לראיון של אורי לופוליאנסקי, ראש עירית ירושליים, ל-הארץ, בו לופו אומר ”השיח הציבורי הישראלי נגוע בגזענות כלפי החרדים“, ושניה אחרי הוא מציין שהוא מתנגד למצעד הגאווה בעיר -

אתמול נשמעה ירית הפתיחה על הנושא שעשוי לשנות את האינטרנט ללא היכר.

תחשבו על זה. הדלקתם את המחשב בבוקר, ורציתם לקרוא חדשות בויינט. דאבל-קליק על פיירפוקס, www.ynet.co.il, ו… כלום. רפרש. כלום. נדה. טוב, מנסים את NRG. הכול טוב היפה. קראתם על עניני היום, צה“ל הוריד עוד מבוקש, עוד שביתה של מונופול החשמל, קצת ריכולים, עוד כוכבנית וסוכנה מכבסים את החוזה בניהם בתקשורת. לכאורה, סתם עוד יום. מה קורה בנענע? www.nana.co.il.. אה. גם זה לא עובד. מנסים את msn.co.il הכול בסדר.

מתארגנים ויוצאים לעבודה. במשרד, פתאום שמתם לב שכבר 10:30, ופטר מבולגריה עוד לא עלה מולכם בסקייפ. מסתכלים בטריי – ואה.. סקייפ למטה? מה קרה? טוב, נזכרתם שלפטר יש גם יאהו! מסנג‘ר – גלשתם ליאהו!, הורדתם את המסנג‘ר, והנה פטר! ”פטר מה קורה?“ ”מה, רק עכשיו הגעת?“ ”לא.“ ”אבל אתה לא הופעת אונליין בסקייפ?“ ”נכון – הוא לא עובד לי משום מה“… במשך היום אתם משתמשים בגוגל, אמאזון, אי.ביי. הכול טוב.

בערב חוזרים הביתה, ואחרי שילדים הולכים לישון, נזכרתם שרציתם לקרוא על מה זה ”ניטרליות הרשת”, מושג שבחצי אוזן שמעתם עליו ברדיו, ומישהו גם הזכיר אותו בעבודה. נכנסים לגוגל.. ואה.. אין גוגל. גם המסנג‘ר שלכם למטה - טוב, משהו באמת לא בסדר. מתקשרים לספק שלכם ו..

”תודה שפניתם אלינו… [מנגינה]… לתשומת ליבכם, גוגל לא שילמה אגרת אספקת שירות דרכינו, ועל כן, מהיום ועד הודעה חדשה לא תהיה זמינה למנוינו… [מנגינה]… ניתן לחפש דרך יאהו!… [מנגינה]… לתשומת ליבכם, מיקרוסופט לא שילמה את אגרת אספקת שירותי למסרים מיידים דרכינו, ועל כן מסנג‘ר אינו מורשה לשימוש… [מנגינה]… ניתן להתקין סקייפ למסרים מיידים… [מנגינה]… לרשימה מלאה של ספקי תוכן הנתמכים דרכינו, אנא גילשו ל-www…“

נשמע לכם הזוי? אתמול, יום חמישי, 8 ליוני 2006, בית הנבחרים האמריקאי דחה את רעיון ”ניטרליות הרשת“ (ההצבעה הייתה דיי מפלגתית בהתפלגותה, עם רוב לרפובליקנים), ולמעשה עשה את הצעד הראשון לכוון מציאות כזו למשתמשים האמריקאים, כאשר הוא מתחיל לסלול את הדרך עבור ספקי התשתית ליצור אינטרנט רב מסלולי –המהיר והאיטי, ולבוא בדרישה לספקיות השירותים והתוכן לשלם להם במידה ואלו ירצו לספק שירותים למשתמשים דרך המסלול המהיר.

השבוע פנה מנכ“ל גוגל, אריק שמידט, למשתמשי גוגל בבקשה להיות פעילים, ולפנות לנציגם בקונגרס.

המלחמה על הבית של כולנו החלה.

איך זה ישפיע עלינו? הכול פתוח לדעתי. יהונתן חושב שיש (למזלנו?!) החזקות צולבות של ספקי התשתית בספקיות התוכן, מה שימנע לדעתו מקרה דומה בארץ. מה אם הספקיות בחו“ל ידרשו מספק התוכן ”לבחור“ לאיזה מדינות הוא רוצה יותר או פחות רוחב נגישות (כמובן תלוי מחיר)?

עוד חומר למחשבה, (תודה ליהונתן על הלינקים) – עידו קינן ב-NRG, יהונתן בוואלה! (אותו פוסט ב-2jk.org).

אי-ביי, הבלבתים של סקייפ ופיי-פל, כמובן אתר אי-ביי עצמו ועוד כמה דברים, פרסמו, ביום אנליסטים, 4 מאי 2006, מספרי שימוש בסקייפ. 13 מיליון בסין, המהווים כ-13% מסה“כ המשתמשים בתוכנה, וקבוצת המשתמשים הגדולה ביותר.

אולי עוד נקודה מעניינת, היא תגובה של קורא digg על ידיעה זו, בתרגום חופשי – ”… הייתי בסין לפני שנה בתערוכת אלקטרוניקה. אנשי עסקים סינים נותנים למעשה את כרטיסי הביקור עם מספר טלפון ודוא“ל שלהם לכל אחד. אבל אם הם באמת רוצים לעשות איתך עסקים, הם ירשמו לך בכתב יד את פרטי הסקייפ שלהם על גב הכרטיס“.

הקדמה – את הפוסט הראשוני (תחת הכותרת ”לדמגג“) כתבתי ביום א‘. התלבטתי רבות האם לפרסם אותו – מצד אחד, מאוד קוממה אותי תגובתו האחרונה של יהונתן על הפוסט ”דמעות טייננמן”, מצד שני, אינני מכיר את יהונתן אישית.
לפיכך, החלטתי בסופו של דבר לשלוח ליהונתן דוא“ל, ממנו התפתח דיאלוג די מעניין לדעתי.

לסיכום, אני מעריך את דעותיו של יהונתן, ולאו דווקא עם הדרך. אני חושב שהמצב דהיום הוא הרע במיעוטו, ומשתפר מקורח הנסיבות (מהות האינטרנט). יהונתן יותר לוחמני ממני, איננו מקבל\אוהב את המצב, ואף פעיל לשינויו. נראה שללא אנשים כמו יהונתן, החברות היו עושות פחות, ולמרות שהשינוי היה קורה בכל אופן, לדעתי, יתכן כי היה יותר איטי (מצד שני, אני רואה גם באיטיות ברכה, שכן שינוי מהיר מדי יגרום, לדעתי, לכאוס).

הדברים מובאים להלן –

1 מאי, 2:30 - תום
חזרתי ערב יום שישי מעמאן, אחרי שבוע עבודה די עמוס. העבודה השבוע, או יותר נכון, העייפות ממנה, די מנעה ממני לכתוב. היא ומחיר החיבור לאינטרנט מהמלון.

אני די עמוס בעבודה, אבל רציתי להגיב בקצרה על תגובתו של יהונתן קלינגר, תגובה שדי הכעיסה אותי.

אינני מכיר את יהונתן, ומאתרו אני מתרשם כי מדובר באדם מלומד, פילוסופי משהו, רב פעלים. חיפוש קצר האינטרנט אכן מאשש כל זאת.

ולמרות הכל (ואולי בגלל), בחר יהונתן להשתמש במשפט הדמגוגי, לטעמי, ”בתור מי שהביזנס שלו הוא לדמקרט את סין…“. לדמקרט. הובריס. מזכיר לי מישהו. רודן דמוקרטיה.

ואם לרגע אתעלם מהסלידה מהמשפט הזה (שכולי תקווה שכולו פשוט טעות, כמו יתר הפרטים בתגובה ההיא), ואתייחס לתוכן, דמוקרטיה בסין – מה יעשו הסינים עם דמוקרטיה מערבית, תיפול היא על כתפיהן המכווצות מיצור יציקות פלסטיק צבעוניות לילדי המערב, מחר בבוקר? הלא מספיקות לך דוגמאות מבית? וזה עוד מקבוצה הנחשבת למתקדמת ומערבית מבין שכינינו.

יהונתן, אינך יכול לצפות שאדם אשר תהפוך עליו את עולמו, ועולמם של דורות שקדמו לו וחינכו אותו דבר פרט לכאוס. לאט לאט. לא לדמקרט. לא לחנך. לתת לזמן לעשות את שלו. רוצה לקחת חלק? תביא את הכלים, למד אותם – העם יחליט אם הוא רוצה לחנך על פי הם.

לגבי החומה, לא מספיק לדעת שהיא קיימת – צריך להבין את קיומה, אני ממליץ לך בחום לקרוא לפני שאתה מדבר על לתת שירותים כאשר השרתים נמצאים מחוץ לסין וללא שותף מקומי. לגבי הפרטים שנתן לך מנכ“ל יאהו! אירופה, אני במקומך הייתי בודק:

ללא ספק שביל הזהב הלבנים האדומות ליאהו! עובר דרך ”חומת האש הגדולה”.

1 מאי, 8:08 - יהונתן
תום,

תודה רבה על המידע. קודם כל, הראת לי ששותף עסקי שלי משקר, פרט לכך, אני לא אעלב בכלל אם תעלה את הפוסט, ואפילו אשמח, כי זה תורם לדיון. רק רציתי להבהיר, אני לא דוחף את הדמוקרטיה, אני נלחם כדי לחנך לדמוקרטיה כי אני מאמין בה. אני לא עושה זאת באלימות, אבל אני כן מאמין שבשביל בסיס דמוקרטי צריך יותר מאשר להשאיר את הדמוקרטיה תלויה באויר.

בוש לא נלחם עבור דמוקרטיה, הוא נלחם נגד המצביעים שלו, אגב. ולגבי חמאס, אני לא יכול להסביר את הבחירה שלהם בשום כלי רציונאלי, ולכן כנראה אני אצטרך לקבל את העובדה שלעיתים עמים לא רוצים להשתחרר באמת מכיבוש כוחני.

תודה רבה, שוב, על המכתב, ואני כן חושב שצריך לפעול נגד פעולות כמו מה שיאהו! עושה בסין, בעיקר כי מדובר בחברה שיכולה להרשות לעצמה לעשות את זה. אל תשכח שאנחנו מקבלים לעיתים את העובדה שהתאילנדים מתייחסים לנשותיהם כמו שהם מתייחסים, אבל אם חבר שלנו יסע לתאילנד לא נקבל את זה שהוא שכב עם ילדה בת 12, נכון?

יהונתן קלינגר.

1 מאי, 12:11 - תום

יהונתן שלום,

לגבי שותפך העסקי, אני לא יודע אם הוא משקר.

יכול להיות שמשכו סיב מבייג‘ינג לכל נקודה באסיה שאינה תחת השלטון הסיני, אבל בהתחשב בכך שאין בכך יתרון טכנולוגי (אתה רק מוסיף מורכבות ועכב) ו\או חוקי (אתה גם כך עובר דרך רשת סין ונתון למרותם\ניתוקם), הסיבה שאני יכול לחשוב עליה שלא לשים את השרתים פיזית שם היא תפיסתם האפשרית והנדוס לאחור של הטכנולוגיה (משהו שהסינים מצטיינים בו). כך שאם הוא משקר ואם לאו, כנראה שהשותף פחות נאור ממה שהוא מנסה להציג.

לגבי התאילנדים, לא יודע איך הגיענו אליהם, אבל אני אנשוך (תרגום גרוע ל-but I‘ll bite…) – נכון, זה פסול. בוא ניקח את זה הלאה – אבל למה להסתכל כל כך רחוק (גיאוגרפית)? מה דעתך על מילת נשים? נוראי לא? לגמרי לא כמו המנהג שלנו של מילת גברים! (?) דברים שרואים משם לא רואים מכאן (ולהיפך).

אני אשמח ליצור מזה פוסט, וכמובן שאכלול את התגובה verbatim .

תום

1 מאי, 14:24 - יהונתן

לגבי מילת נשים,

שוב, יש עניין תרבותי בזה (ואני גם לא ממש אוהד מילת גברים, במזל נולדתי נימול כבר.) אולם זה לא רק זה, העניין הוא שהבדלי התרבות שלנו לא צריכים להיות לגיטימיים כשאנחנו משחקים במשחק שלהם. תייר אמריקאי במדינה מוסלמת לא צריך למול את בנותיו רק כיוון שזה הlex loci. מסינים אני מבין את ההתנהגות הנלוזה, הבעיה היא עם יאהו! שהם חברה אמריקאית שאני מעריך, ולכן הכעס עליהם.

יהונתן
1 מאי, 14:05 - תום (איפהשו יש בעיה בשעון..)

יהונתן,

נקודה מעניינת (אגב, אני נהנה מבקיאותך בלטינית!). תייר אמריקאי אמנם אינו נדרש לימול את בנותיו, אך במידה וירצה מאוד לחתן אותה עם מוסלמי האדוק, יתכן כי שיידרש לעשות כן על ידי בעלה לעתיד ו\או משפחתו. זה עניין של שיווק, שוק יעד (הדורש מילת נשים), והשחקנים האחרים בשוק (האם נשים אחרות עברו מילה). בחזרה לטכנולוגיה, ולפוסט הראשוני – החברות חייבות לעמוד בקריטריונים של הממשל, או לספוג אבדן הכנסה. למזלנו (מתוך ראיה מערבית), החברות הללו (סקייפ, מיקרוסופט, יאהו!, גוגל) מנסות למתוח את הקו מערבה (אגב, לא בטוח מה המניעים – האם בגלל היותן מנוהלות ע“י אנשי מערב נאורים, או אולי בכדי לא לספוג הפסדים מהמערב?).

1 מאי, 20:28 - יהונתן

העניין של שוק היעד הוא אחר, וההבדל הוא ששוק היעד של נישואי בת הוא חד-חד-ערכי, בעוד ששיווק הוא שדה ולא בהכרח חח“ע. סין היא מספיק מערבית, היא פשוט קפיטליסטית מצד אחד וטוטאליטרית מצד שני, היא מפנימה את הכלכלה המערבית תוך רמיסת זכויות אזרח, החלק של liberte לא מופנם מספיק.

המניעים של החברות המערביות הם רווחים, כסף טהור ותו לאו. הבעיה מתחילה כשהרווחים של החברות האלו באים ממעשים שהם לכאורה בלתי מוסריים אצל המערב. לכן יש לי בעיה עמם.

יהונתן