:: מיומניו של לקוח ::

אתמול נשמעה ירית הפתיחה על הנושא שעשוי לשנות את האינטרנט ללא היכר.

תחשבו על זה. הדלקתם את המחשב בבוקר, ורציתם לקרוא חדשות בויינט. דאבל-קליק על פיירפוקס, www.ynet.co.il, ו… כלום. רפרש. כלום. נדה. טוב, מנסים את NRG. הכול טוב היפה. קראתם על עניני היום, צה“ל הוריד עוד מבוקש, עוד שביתה של מונופול החשמל, קצת ריכולים, עוד כוכבנית וסוכנה מכבסים את החוזה בניהם בתקשורת. לכאורה, סתם עוד יום. מה קורה בנענע? www.nana.co.il.. אה. גם זה לא עובד. מנסים את msn.co.il הכול בסדר.

מתארגנים ויוצאים לעבודה. במשרד, פתאום שמתם לב שכבר 10:30, ופטר מבולגריה עוד לא עלה מולכם בסקייפ. מסתכלים בטריי – ואה.. סקייפ למטה? מה קרה? טוב, נזכרתם שלפטר יש גם יאהו! מסנג‘ר – גלשתם ליאהו!, הורדתם את המסנג‘ר, והנה פטר! ”פטר מה קורה?“ ”מה, רק עכשיו הגעת?“ ”לא.“ ”אבל אתה לא הופעת אונליין בסקייפ?“ ”נכון – הוא לא עובד לי משום מה“… במשך היום אתם משתמשים בגוגל, אמאזון, אי.ביי. הכול טוב.

בערב חוזרים הביתה, ואחרי שילדים הולכים לישון, נזכרתם שרציתם לקרוא על מה זה ”ניטרליות הרשת”, מושג שבחצי אוזן שמעתם עליו ברדיו, ומישהו גם הזכיר אותו בעבודה. נכנסים לגוגל.. ואה.. אין גוגל. גם המסנג‘ר שלכם למטה - טוב, משהו באמת לא בסדר. מתקשרים לספק שלכם ו..

”תודה שפניתם אלינו… [מנגינה]… לתשומת ליבכם, גוגל לא שילמה אגרת אספקת שירות דרכינו, ועל כן, מהיום ועד הודעה חדשה לא תהיה זמינה למנוינו… [מנגינה]… ניתן לחפש דרך יאהו!… [מנגינה]… לתשומת ליבכם, מיקרוסופט לא שילמה את אגרת אספקת שירותי למסרים מיידים דרכינו, ועל כן מסנג‘ר אינו מורשה לשימוש… [מנגינה]… ניתן להתקין סקייפ למסרים מיידים… [מנגינה]… לרשימה מלאה של ספקי תוכן הנתמכים דרכינו, אנא גילשו ל-www…“

נשמע לכם הזוי? אתמול, יום חמישי, 8 ליוני 2006, בית הנבחרים האמריקאי דחה את רעיון ”ניטרליות הרשת“ (ההצבעה הייתה דיי מפלגתית בהתפלגותה, עם רוב לרפובליקנים), ולמעשה עשה את הצעד הראשון לכוון מציאות כזו למשתמשים האמריקאים, כאשר הוא מתחיל לסלול את הדרך עבור ספקי התשתית ליצור אינטרנט רב מסלולי –המהיר והאיטי, ולבוא בדרישה לספקיות השירותים והתוכן לשלם להם במידה ואלו ירצו לספק שירותים למשתמשים דרך המסלול המהיר.

השבוע פנה מנכ“ל גוגל, אריק שמידט, למשתמשי גוגל בבקשה להיות פעילים, ולפנות לנציגם בקונגרס.

המלחמה על הבית של כולנו החלה.

איך זה ישפיע עלינו? הכול פתוח לדעתי. יהונתן חושב שיש (למזלנו?!) החזקות צולבות של ספקי התשתית בספקיות התוכן, מה שימנע לדעתו מקרה דומה בארץ. מה אם הספקיות בחו“ל ידרשו מספק התוכן ”לבחור“ לאיזה מדינות הוא רוצה יותר או פחות רוחב נגישות (כמובן תלוי מחיר)?

עוד חומר למחשבה, (תודה ליהונתן על הלינקים) – עידו קינן ב-NRG, יהונתן בוואלה! (אותו פוסט ב-2jk.org).

בדיוק שלשום שאלתי את יהונתן על כוחם של הסכמי שימוש באתר, ותקפם המשפטי. יהונתן, בין השאר, הפנה אותי ללינק מעניין על סופטווראפ (קריאה מעניינת למי שחושב להפיץ תוכנה מסחרית באינטרנט, ולא רק).

היום, בסלאשדוט (דרך איי.סי.אס. בלוג, דרך אורין קר דוט קום) מדווחים על אחד מייקל סנאו שתבע את עובדי דירקט.טי.וי., ועורכי הדין המייצגים אותה, על כך שלמרות שציין במפורש בכניסה לאתר כי אינו מרשה להם לגלוש באתר שלו, הם צפצפו עליו, וגלוש גלשו.

הוא הפסיד.

הגיע עד המסלול ה-11, בית משפט לערעורים בהרכב אחד-עשר שופטים – והפסיד.

איני בקי על בסיס אילו חוקים מייקל תבע, אבל אם אינני טועה, בית המשפט קבע שתוכן הזמין לכל אחד באינטרנט, ואליו כל אחד יכול למעשה להירשם (כן, גם אלו שהוא מציין בפירוש שאינו מרשה להם), אינו עומד בקריטריונים להיות מוגן. על האתר לסנן בצורה העולה על ”בקשה לסננן את עצמך“.

מעניין אותי מה זה אומר גם לגבי כל האתרים המבקשים ממך ”לסנן עצמך“ במידה ואינך בן 18 – האם יש להם כיסוי כנגד הורה שיאמר שלא עשו די על מנת לא לאפשר לילידיו לגלוש אליהם? או אתרים הדורשים ממך מידע פרטי מהימן – האם יש להם קייס במידה ומסרת להם מידע שגוי?