ישמור אותך ההל
בשבועות האחרונים תיבת ה-gmail שלי חגה סביב 98 אחוזי תפוסה.
אינני מוותיקי gmail, וקיבלתי הזמנה (מאוחרת, כי כבר היו בטוחים שיש לי, או לפחות כך טענו..) בספטמבר 04‘. התחלתי להשתמש בה מידית מאחר והיא מאוד תאמה את מודל השימוש שלי (חפש, אל תמיין, אל תמחק). ההודעה הראשונה ששלחתי, מתוך כ-4000, הייתה לאבנר. הראשונה שקיבלתי היתה מעצמי, מהעבודה דאז, בנוגע לאופן סולריס. ההזמנה הראשונה נשלחה לאבנר. אח“כ לחבר לעבודה שרצה דוא“ל פרטי על מנת להתחיל ולהפיץ את קורות החיים שלו. מאותו חבר לעבודה גם קיבלתי את הדוא“ל הראשון (קורות החיים שלו, אלא מה?). ובכלל, עם השנים התיבה הפכה למוקד הדוא“ל שלי, עם הפניות מכמה וכמה וכמה תיבות דוא“ל אחרות של פרויקטים, חברות עבורן יעצתי, מיזמים, וכמובן דוא“ל מכאן ומשם, סה“כ כרגע מופנות אליה\ממנה 11 כתובות דוא“ל. ועכשיו הדילמה. עם כל ההיסטוריה שנערמה שם, מה לעשות? מה למחוק (חוץ מספאם)? אוף…
———-
כמעט חודש לא כתבתי. שינויים שקורים מאחורי הקלעים והצורך לשמור אותם בסוד מעיבים על הרצון שלי לכתוב. אם אני לא יכול לכתוב על זה או לפחות לא להרגיש צורך להסתיר את זה בינתיים, אז לא לכתוב בכלל. זה משהו טוב.
———-
הילד היה שבוע בבית עם דלקת עינים. רק אני הצלחתי להחזיק אותו ולטפטף טיפות\למרוח משחה. הוא מאוד כעס עלי, ובלילה היה אומר ”לא רוצה, לא רוצה“ מתוך שינה. מבאס ת‘תחת. אחרי שסוף סוף יצאנו מזה, עכשיו אשתי עם הדלקת, וגם לי התחיל לגרד.
———-
אנחנו ממש צריכים חופש. לא משהו ארוך (ארוך רצוי כמובן, אבל לא הכרחי). איזה קפיצה קטנה לאירופה. לכשנעשה זאת, זו תהה הפעם הראשונה שנשאיר את הילד לבד אובר-נייט.
———-
כמה דברים ששלחתי למייל הסגול עם הנקודות הצהובות שלא פורסמו, אז הנה לכם -
כמה פעמים השאלה הזו נשאלה על מנת שתופיע בשאלות ותשובות של אתר מקדונלדס?
ברזיל: פטמה בכף הרגל. רוסיה: איבר מין גברי ביד. אבולוציה?
המשחק הגרוע. באמת. טנק של אהבה.
פרופ לארץ נהדרת. העכבר של אומלטה.
———-
על הכותרת חשבתי בטעות הבוקר. סלוגן לקפה טורקי. יש קונים? יכול לעבוד גם כסטיקר בכוון אחר לגמרי ”ישמור אותך ה-HELL“.
———-
אפרופו סטיקר. לפני כמה חדשים ראיתי בסופר ריחן לרכב בצורת מגן דוד כחול לבן, עם הכיתוב - הריח של המדינה. מישהו באמת רוצה את הריח הזה?
שני, 19 במרץ 2007 בשעה 17:52
לגבי GMAIL - קבל רעיון : פתח כתובת חדשה (YourEmail2@gmail.com למשל) ובצע העברה אוטומטית של כל המיילים מהתיבה המלאה לתיבה החדשה.
שני, 19 במרץ 2007 בשעה 18:07
קצת חומר קריאה בנושא ”שליטה על תיבת ה Inbox שלך“ : http://labnol.blogspot.com/2006/05/keeping-your-gmail-inbox-size-under.html
שני, 19 במרץ 2007 בשעה 18:17
תודה עידו - על הראשון כבר חשבתי, אבל זה פוגע ביכולת החיפוש שלי, וכן מעיק מאחר ואין אפשרות (למעט אם עובדים עם Google Apps for Domains) להחזיק שני סשנים של Gmail באותו דפדפן (כלומר צריך אחד אקספלורר ואחד פיירפוקס על מנת לעבוד עם שתי תיבות במקביל.
גם את הטיפים בלינק אני מכיר - אבל אני לא רוצה למחוק. זו בדיוק הבעיה.
רביעי, 21 במרץ 2007 בשעה 12:14
כאשר אני הגעתי לנקודה הזו מחקתי הרבה הודעות. באיזשהו שלב הבנתי שהגזמתי עם המסנן, ומחקתי גם כמה הודעות שרציתי לשמור (לא משהו קריטי, אבל עדיין לא נעים). אני ממליץ שתוודא מה אתה מוחק לפני לחיצה על הכפתור.
יש לי פתרון יותר טוב - לפתוח חשבון נוסף, ולהעביר אליו את כל ההודעות באמצעות התחברות לחשבון המקורי ב־POP3. אפשר גם להוריד את כל התיבה למחשב ולשמור אותה מקומית בצורה דומה.
חמישי, 22 במרץ 2007 בשעה 2:47
אהבתי את הסלוגן. זה ילך טוב עם הפרסומת הישראלית הנדושה, בה רואים אמא שולחת את הבן החייל לבסיס, אבל במקום לתת לו מדליון ”צאתך לשלום שובך לשלום“ היא נותנת לו קפה טורקי עם הל.