רכבות
רביעי, 28 במרץ 2007, 1:32זה מדהים איך ההקדמה של דני רובס לרכבות עדיין מרגשת אחרי כמעט שני עשורים וכעשר פעמים ששמעתי אותו מספר את זה. ואולי בגלל.
זה מדהים איך ההקדמה של דני רובס לרכבות עדיין מרגשת אחרי כמעט שני עשורים וכעשר פעמים ששמעתי אותו מספר את זה. ואולי בגלל.
בשבועות האחרונים תיבת ה-gmail שלי חגה סביב 98 אחוזי תפוסה.
אינני מוותיקי gmail, וקיבלתי הזמנה (מאוחרת, כי כבר היו בטוחים שיש לי, או לפחות כך טענו..) בספטמבר 04‘. התחלתי להשתמש בה מידית מאחר והיא מאוד תאמה את מודל השימוש שלי (חפש, אל תמיין, אל תמחק). ההודעה הראשונה ששלחתי, מתוך כ-4000, הייתה לאבנר. הראשונה שקיבלתי היתה מעצמי, מהעבודה דאז, בנוגע לאופן סולריס. ההזמנה הראשונה נשלחה לאבנר. אח“כ לחבר לעבודה שרצה דוא“ל פרטי על מנת להתחיל ולהפיץ את קורות החיים שלו. מאותו חבר לעבודה גם קיבלתי את הדוא“ל הראשון (קורות החיים שלו, אלא מה?). ובכלל, עם השנים התיבה הפכה למוקד הדוא“ל שלי, עם הפניות מכמה וכמה וכמה תיבות דוא“ל אחרות של פרויקטים, חברות עבורן יעצתי, מיזמים, וכמובן דוא“ל מכאן ומשם, סה“כ כרגע מופנות אליה\ממנה 11 כתובות דוא“ל. ועכשיו הדילמה. עם כל ההיסטוריה שנערמה שם, מה לעשות? מה למחוק (חוץ מספאם)? אוף…
———-
כמעט חודש לא כתבתי. שינויים שקורים מאחורי הקלעים והצורך לשמור אותם בסוד מעיבים על הרצון שלי לכתוב. אם אני לא יכול לכתוב על זה או לפחות לא להרגיש צורך להסתיר את זה בינתיים, אז לא לכתוב בכלל. זה משהו טוב.
———-
הילד היה שבוע בבית עם דלקת עינים. רק אני הצלחתי להחזיק אותו ולטפטף טיפות\למרוח משחה. הוא מאוד כעס עלי, ובלילה היה אומר ”לא רוצה, לא רוצה“ מתוך שינה. מבאס ת‘תחת. אחרי שסוף סוף יצאנו מזה, עכשיו אשתי עם הדלקת, וגם לי התחיל לגרד.
———-
אנחנו ממש צריכים חופש. לא משהו ארוך (ארוך רצוי כמובן, אבל לא הכרחי). איזה קפיצה קטנה לאירופה. לכשנעשה זאת, זו תהה הפעם הראשונה שנשאיר את הילד לבד אובר-נייט.
———-
כמה דברים ששלחתי למייל הסגול עם הנקודות הצהובות שלא פורסמו, אז הנה לכם -
כמה פעמים השאלה הזו נשאלה על מנת שתופיע בשאלות ותשובות של אתר מקדונלדס?
ברזיל: פטמה בכף הרגל. רוסיה: איבר מין גברי ביד. אבולוציה?
המשחק הגרוע. באמת. טנק של אהבה.
פרופ לארץ נהדרת. העכבר של אומלטה.
———-
על הכותרת חשבתי בטעות הבוקר. סלוגן לקפה טורקי. יש קונים? יכול לעבוד גם כסטיקר בכוון אחר לגמרי ”ישמור אותך ה-HELL“.
———-
אפרופו סטיקר. לפני כמה חדשים ראיתי בסופר ריחן לרכב בצורת מגן דוד כחול לבן, עם הכיתוב - הריח של המדינה. מישהו באמת רוצה את הריח הזה?