תרומה להיסטריית הסביבה
לפני הפוסט הזה דאגתי לראות את הפרקים הרלוונטים של בולשיט! כבעצת שחר.
אז קודם כל, קודוז לשחר שהפנה אותי לסדרה הזו, ללא ספק יש בה הרבה מאוד פנינים, הומור כלבבי, ותפישה קונראריאנית שכיף לחבור אליה. אממ.. שאני חושב על זה, לחבור, to join, או joiners כתופעה תרבותית זה בדיוק מה שפן & טלר קוראים למתאגדים מחבקי העצים. ללא ספק נהניתי, ומהיכרותי עם הרטוריקה של שחר, אני חושב שאני מבין על איזה בסיס הוא מתחבר לזה. שווה לראות! וגם לקחת עם קורט של מלח.
לגבי פרק המחזור - חזק ביותר, וכן שחר, ראיתי את התשובות: עפ“י פ&ט המקור בתולי לנייר לא ממוחזר הם עצים שגודלו למטרה זו. בדיוק כמו תפו“א המגודלים בכדי להכין מהם צ‘יפס. ומחזור בקבוקי פלסטיק עולה לנו יותר בכמה רמות, כולל איכות הסביבה, מאשר ייצור חדש.
לגבי פרק היסטריית הסביבה - אני כבר פחות קונה את פ&ט. אני חושב שהם מטפסים על ילדים שלא מבינים על מה הם נלחמים כבסיס לויכוח לביטול, ובו בעת מביאים מישהו כביכול בר-סמכא שאומר (ב-2002) כי התחממות גלובלית תגרום לשינויי מזג אוויר קיצוניים אין לה אחיזה עפ“י הנמדד במאה השנים האחרונות. אותו מישהו, אגב, ממומן בחלקו ע“י אקסון מוביל. יש כמובן בפרק יותר משני הצדדים, אבל בסופו של דבר אני יצאתי בתחושה שזה לא יותר מידי מהימן.
מעניין מתי החברה יעשו פ&ט בולשיט! על… פ&ט בולשיט!
בכל אופן, כפי שציינתי בתגובות הפוסטים הקודמים על נושאי איכות הסביבה, אני לא מבין בזה כלום. בוודאי לא יודע מה קרה סטטיסטית במאה השנים האחרונות מבחינת מזג האוויר, ואם זה מושפע או לא מושפע מהתחממות גלובלית, ואם אנחנו הגורם לאותה התחממות. בעצם, מסתבר שגם המומחים לא. או אולי כן?
מה שכן, יש לי מה לתרום להיסטריית הסביבה, ועל כך הפוסט -
האי המיושב הראשון שאיננו עוד, שחתיכת קרח קטנה בקנדה נשברה לפני כ-16 חודשים וזזה לה 50 ק“מ. קטנה כמו 11,000 מגרשי פוטבול (91.4 על 48.8 מטר, תעשו חשבון). ודוח מסין על מה צפוי לדעתם: עלית טמפרטורות, בצורת קשה יותר, ותופעות מזג אוויר קיצוניות.
חיזרו אחרי - אנחנו לא אשמים.
הוצא מההקשר, אבל לגמרי מתחבר - מסעדות העתיד:
שבת, 30 בדצמבר 2006 בשעה 8:18
זהו כמובן האי המיושב הראשון שהאינדפנדנט מדווח עליו…. במהלך ההיסטוריה כמובן שאיים עלו מהים וגם שקעו בתוכו, השאלה האם זה נובע מההתחממות הגלובלית או מתנועה ”טבעית“ של האדמה ודאי שלא ידועה לי.
אבל … חוק ארכימדס קובע שקרח שנמס במים לא מעלה את מפלס המים. מאחר שיש הבדלי צפיפות בין המים המלוחים של הים למים ה“מתוקים“ שבקרחון יתכן שדוקא תהיה לשבירת והמסת הקרחון השפעה כל שהיא על מפלס המים, אבל סביר להניח שהיא תהיה מאוד זניחה והאינדפנדנט יצטרך לחכות מספר שנים לפני שיוכל לדווח על האי השני.
שבת, 30 בדצמבר 2006 בשעה 15:57
מרק - ממליץ שתקרא שוב. לא קישרתי בין שני הדברים, אבל … אם אתה כבר עושה את הקישור, מה שנשבר בקנדה היא פיסה קטנה של קרח ים. לא מים מתוקים.
כמו כן, האנדיפנדנט טוען שזה הדווח השני שלו בפחות מ-10 שנים עם מסת קרקע שיורדת למצולות, וכן שהאי, סאגר, אליו ברחו התושבים של לוהצ‘רה, שאיננו עוד, וגוראמרה, שאיבד 2/3 משטחו, גם הוא כבר איבד כ-30 אלף דונם.
האינדיפנדנט גם מצטטים איזה אחד דירקטור באוניברסיטת חקר ימים שאומר שסה“כ ירדו למצולות כ-12 איים באזור הודו.
שבת, 30 בדצמבר 2006 בשעה 17:10
אז מה? אז מה אם קרחונים ניתקים מדי פעם, אז מה אם איים נעלמים? האם מישהו הביא את נתוני הנגד? כמה איים נוצרים או כמה קרחונים נוצרים? לא. והסיבה היא פשוטה: איים נוצרים על פני תקופה ארוכה וכך גם קרחונים, אולם התהליך ההפוך הוא ”קטסטרופלי“, כלומר קורה תוך ימים/שבועות. הבעיה, כפי שלמעשה אני הבנתי מ“בולשיט“ היא לא הויכוח אלא דרך הצגת הנתונים. קח למשל את מה שאמר מייקל מור (האיש שהיה בין מייסדי גרינפיס). הוא אומר שבמקום להיות אנטי אולי כדאי ללכת על קמפיינים של בעד.
אם נפשט את הבעד: אם כולנו נחליט שכל שבוע אנחנו נוסעים לנקות את חופי הים משקיות הניילון המחורבנות, אני בעד. אם מישהו מנסה להתרים אותי למען קמפיין שמטרתו מניעת הרס יערות הגשם אני נגד משום שאין כאן שום דבר פרודוקטיבי לקדם את המטרה (שגם היא בעייתית).
בנוגע לנושא השמדת מינים. שוב, אז מה? נכון, יש פה בעיה אמוציונלית. בעלי חיים שלא נראה יותר, או ילדינו לא יזכו לראות. אבל הדורות הרחוקים יותר יזכו לראות מינים אחרים. קוראים לזה אבולוציה. שוב, מאחר ואנו חיים מעט מדי וכל הנושא הסביבתי הוא צעיר, הרי שאף אחד לא ממש יכול לראות אבולוציה בפעולה, אלא רק את הצד הקטסטרופלי שלה.
אני בעד שימוש מושכל יותר בתחבורה ציבורית או מעבר לאמצעים מזהמים פחות, אבל יותר מסיבות אגואיסטיות-נעים יותר להסתובב ברחוב ואפילו חוסכים קצת כסף.
הכוח של הסידרה של פ&ט הוא בויכוח שהיא מצליחה לעורר על ידי שימוש בפרובוקציה, פחות בנתונים. אני חושב שזו בעצם המטרה שלהם ביצירת הסדרה.