וואו! עכשיו הרבה יותר נוח לכתוב מסמך
(דרך digg.com) וידאו המציג את יכולות XGL על גבי פדורה 5.
אני חושב שזו אחת הבעיות הגדולות עם לינוקס לשולחן העבודה – במקום שהחבריה העליזה יתמקדו בלשפר עמדות בשימושיות ונוחות למשתמש לעומת חלונות 95, הם מעדיפים לזכות בנקודות eyecandy לעומת XP, Mac OS ו-Vista, ועל הדרך לא שוכחים להתווכח, ולנסות להוכיח ע“י פורקים אינסופיים, של מי מנהל שולחן העבודה טוב יותר..
ראשון, 27 באוגוסט 2006 בשעה 21:14
אני חושב אתה מפספס פה כמה דברים:
1. כשוויסטה תצא, אסור ללינקוס להפוך לנחותה במקום בו תמיד היה לה יתרון : חדשנות.
2. משתמשים מתים על הדברים האלו, זה יכול להיות קילר רציני מבחינת המוטיבציה של משתמשים חדשים לנסות לינוקס.
3. קוד פתוח זה לא חברת הייטק: אנשים עושים מה שהם רוצים לעשות.
מי שאוהב לעבוד עם גרפיקה ולעשות דברים מגניבים, מוצא מה לעשות.
מי שמעדיף לעבוד על שמישות הממשקים, מוצא גם הוא עבודה.
שני, 28 באוגוסט 2006 בשעה 2:01
אני לא בטוח שאני מפספס.
לינוקס הייתה ותישאר נחותה לעומת ויסטה או XP ואפילו 9X כמערכת הפעלה לשולחן העבודה, במידה וימשיכו לתעל משאבים לכיוון הזה, לדעתי. יש חדשנות ויש חדשנות – המק הוא חדשני, ועדיין הוא מתמודד משמעותית יותר טוב מלינוקס על שולחן העבודה. למה? כי לפני שחשבו כמה מגניב יהיה לעשות אפקט של שואב אבק מאפליקציה לאייקון, שייפו היטב את פינות השימושיות.
נכון, משתמשים מתים על הדברים האלו. בערך ל-5 דקות. ולעוד 3 דקות שבה אליהם איזה חבר שהם מראים לו מה המחשב שלהם מסוגל לעשות ששלו לא. תאמין לי, מכיר את זה הכי טוב – אני התחלתי מאמיגה… אבל הם לא מתים על זה (גיקים נוט אינקלודד – אני גיק, אבל גם נותן שרות, כך שאני מתיימר להבין משתמשים) שיש שלושים סוגים של מנהלי ממשק, אבל אין סטנדרטיזציה בהתקנת תוכנות (אני לא מדבר על RPM/DEB – אני מדבר על משהו כמו הויזרד הדבילי של חלונות שקיים בכמעט כל תוכנה), ואין כמעט דריבר שלא מצריך התקנה משֶׁל, ובשביל לה-X שלך שיכול לעשות נפלאות עם הצגת סרט בפרספקטיבה של 45 מעלות, אבל דורש שתתעסק 5 שעות עם קבצי הקונפיגורציה שלך על מנת שאותו X בכלל יעלה עם הכרטיס הדנדש שלך.
יותר מזה – אתה יודע מי עושה היום חלונות שקופים למחצה ומעברים בין מספר דסקטופים ב-XP? nVidia ו-ATI. לא מיקרוסופט. יצרני החומרה – כי מבחינתם אם ה-showoff הזה ימכור עוד אלף כרטיסים, אז שווה. אם לינוקס הייתה מראה פוטנציאל לשולחן העבודה, תאמין לי שהן היו משקיעות משאבים בכדי שיהיו (דבר ראשון דרייברים טובים) מיני eyecandy.
קוד פתוח לא חברת הייטק… נכון. אבל שנובל ורדהט משקיעות כסף בדיסטרו, וממנות מפתחים, הייתי רוצה לחשוב שהן עושות את זה בשכל. לדעתי רוב מה שנכנס היום לתוך X, Gnome ו-KDE זה לא בדיוק על בסיס זמן חופשי והמון כיף.
שני, 28 באוגוסט 2006 בשעה 11:43
איזה שולחן עבודה? ”שולחן עבודה“ הוא מושג מופרך כמעט כמו ”groupware“. לא אחזור על דברי חכמים, אלא אפנה אליהם: http://www.jwz.org/doc/groupware.html, וגם עמרי התייחס לזה (אבל זו צריכה להיות סיבה מס‘ 1).
שלישי, 29 באוגוסט 2006 בשעה 15:35
עוד מדברי חכמים - הפוסל במומו פוסל. אם אתה לא מצליח לייצר Groupware או Desktop, אחת מהדרכים להתכחש היא לומר ’זה מושג מופרך‘. אגב, מעניין שאתה מזכיר Groupware. שתי משימות בהן אני חד משמעית ממליץ על מוצרי מיקרוסופט (לעומת מרבית המשימות האחרות) הן כשולחן עבודה ושרת Exchange.
רביעי, 30 באוגוסט 2006 בשעה 17:38
1. אני לא מזלזל בחשיבות של שמישות, ובהחלט הייתי רוצה לראות יותר עבודה רצינית לשיפור שולחנות העבודה בלינוקס. (ואגב, זה לא כאילו אין עבודה כזו).
2. צריך לקנפג 5 שעות כי זה לא מוכן, זו הוכחת יכולת טכנולוגית ברמת בשלות די גבוהה, אבל עדיין לא השקיעו מספיק כדי שזה יהיה נוח ופשוט למשתמש הסופי.
זה ישתפר בוודאות עם הזמן.
זו לא סיבה להתבכיין, בדרך כלל אתה בכלל לא זוכה להתקין מוצר במהלך הפיתוח שלו, ופה כן, אם זה קשה (ואני אודה ולא אבוש שגם לי זה היה קשה כשניסיתי) אז תחכה לגרסא הראשונה.
3. יש הרבה יותר משלוש סוגי ממשקים, בדיוק כמו שבטבע יש הרבה זנים של חרגולים.
כל אחד מתאים לסביבה שלו, ולמרות שזה בזבוז מאמץ מפרספקיטבה של הזן החרגולי, יש יתרונות בגישה הזו (שרידות, גיוון).
4. אנשים בוחרים לפתח משהו על חשבון זמנם הפנוי.
אתה יכול להציע להם הצעות, אתה יכול לעזור להם לפתח, אבל אתה לא יכול לבוא אליהם בטענות שהם מפתחים בעצמם משהו במקום להצטרף לפרוייקט אחר.
רביעי, 30 באוגוסט 2006 בשעה 18:32
1. אז אנחנו מסכימים (אני יודע - אבל לא חושב שמספיק בהתחשב במשאבים שיש - אולי בעיה הנובעת מתפיסת ה-‘בזאר‘).
2. אני לא מתבכיין. ולא מפריע לי האתגר. אין לי אפילו עניין בזה - מזמן ה-runlevel שלי לא עבר את 3. אני מציין פשוט _עוד_ נקודה איך לינוקס ממשיכה להרחיק (או מונעת התקרבות) ממנה משתמשים. התנסות ראשונית רעה היא משהו שמרחיק 99% מהמשתמשים. מי שנפגש עם חלונות או מק או.אס. לראשונה בדרך כלל לא מקבל פליק.
3. אמרתי 30 לא שלוש. אין בעיה עם ריבוי זנים, כל עוד הבסיס עובד היטב - הטבע לא סלחן כלפי חרגולים בלי עיניים, אפילו אם הם מסוגלים פוטנציאלית, אחרי חמש שעות צרצור, לקפוץ 24 מטר. לטאה תאכל אותם עוד לפני שיצרצרו 10 דקות.
4. את הטענות כנגד יכולות לינוקס כשולחן עבודה לא אני המצאתי. ואני מציע הצעה די ברורה - שידאגו לשימושיות לפני ה-eyecandy. בוודאי שאני יכול לבוא בטענות - הקהילה כקהילה כל הזמן מתבכיינת ומתריסה נגד מיקרוסופט, ואומרת שאנשים צריכים לעבור ללינוקס - בעוד שאותה קהילה עצמה לא מתמקדת (באופן כללי) ולוקחת על עצמה את האתגר לגרום לזה באמת לקרות. ולמען הסר ספק - הייתי מאוד רוצה לראות את זה קורה.
שני, 02 באפריל 2007 בשעה 15:52
[…] אני משתמש בחלונות שנים, נוח לי עם הסביבה. אני מכיר את החסרונות שלה אינסייד אנד אאוט גם כמשתמש וגם כאיש IT, אבל אני גם מכיר ביתרונות האדירים שלה. זה לא אומר שאני מגביל עצמי לחלונות, ובאופן כללי אני חושב שאני בוחר ללכת על מה שהכי מתאים לצרכים. אני לא עובר ללינוקס על גבי שולחן העבודה, כי למעט זביון לינוקס, אותו ניסיתי לאיזה שעה לפני שבועיים, עוד לא מצאתי שולחן עבודה לינוקסאי שלא גורם לי לפתוח חלון טרמינל אחרי חמש דקות שימוש (ואסייג גם את זביון בכך שיותר התמקדתי ב-eyecandy שלו לעומת שימוש פרופר, כך שיכול מאוד להיות שגם הוא לא שם בשבילי). אני אני משתמש בלינוקס המון כשרת כמעט לכל דבר אפשרי. ולהפך עם חלונות, בה אני לא משתמש כשרת, למעט לטובת Exchange (ניתן לקרוא גם כאן בתגובות). […]