אני לא בטוח שאני מסכים לגבי נושא הגבולות.

אם אני אמציא סיפור מפוברק לחלוטין על אינטרנט זהב, הם לא יהססו לתבוע אותי על הוצאת דיבה. סביר להניח שהפעם הראשונה שאני אשמע מהם תהיה מכתב מעורך דין.

אם אני, על תקן של בלוגר, אפנה אליהם ואבקש תגובה למשהו לפני שאני מפרסם אותו בבלוג שלי, הם סביר להניח ינפנפו אותי (“בלוגר“ זה לא מספיק מפחיד).

אם אלו כללי המשחק, אז כשאתה מפרסם סיפור אמיתי ששם אותם באור רע (שהוא האור שמגיע להם, בסופו של דבר), לא הגיוני להגיד ”לא, מה פתאום, הנה פתרנו לך את הבעיה, תוריד את הסיפור“. אלו כללי המשחק שהם הכתיבו, ואין סיבה שהם לא ישאו בתוצאות שלהן.

שחר