(דרך רויטרס) תרגיל לשוקלים ללמוד רפואה: נתחו ונמקו כיצד פאתח מוחמד קם בבוקר יום אחד, וגילה להפתעתו את המוצג במקום בו השמש אינה זורחת. הפתרון בתחתית… אממ.. מתחת.. אאהה… נו…
אאואץ‘!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1111
(דרך digg.com) בהודו, כך מציינים, עדיין יש חדרי עישון (זכרונות… חדר מורים של פעם, או החדרון בטרמינל הישן של נתב“ג – יש עדיין משהו כזה?), מה שהוביל לפרסומת המצוינת הזו.
מה שמוזר הוא, שעל פי ויקיפדיה, בהודו רק כ-2% מהאוכלוסייה הם נוצרים בהגדרה, לעומת כ-80% הינדו.
אולי קארמה של עישון אינה נוגדת את דארמה, כך שלא תפריע למוקשה להוביל לסמסרה. האם יש בזה ג‘יאנה?
digg.com מארק 3 יצא לדרך היום. הבאז על זה רץ ברשת כבר זמן מה.
אישית, אני לא מת על השינוי:
מזכיר לי את אחת הסיבות המרכזיות בגינן עזבתי בזמנו את אלטאויסטה לטובת גוגל – אלטאויסטה שינו עיצוב באופן שהצריך כמה טאבים (איני משתמש בעכבר למרבית הפעולות) להגיע לשדה החיפוש, לעומת גוגל המציבים את הסמן במקום. גם במקרה זה אני לא בטוח שדיג לקחו לגמרי בחשבון את הקהל הקיים שלהם, ואופן השימוש שלו באתר, לעומת הרצון העז לגדול ולהתרחב.
בטוח שיש גם דברים לטובה, אבל עוד לא השתמשתי מספיק [יום דפוק כבר ציינתי בפוסט הקודם].
[אוף!!!!1 איזה יום.. פסק זמן]
(דרך digg.com, ו-xen) אלת‘חייך.מידע ימשוך בעיקר זכרים, בגילאים 25-34.
כך על פי אדסנטר לבז מבית מיקרוסופט.
מעניין שגוגל יודעים איך למשוך את הבנות (100% (!) לעומת חיפוש.יאהו.קום 51%, וחיפוש.אמ.אס.אנ.קום 35%).
[פתקית עצמית – החלף ירוק ב… לבן? למחוק את כל הפוסטים, ולכתוב את שם האתר באותיות צבעוניות? זה מה שהן מחפשות?]
הקורא מני הגיב לפני מספר ימים לפוסט סידורים אחרונים בסגולה, המסכם את פגישתי עם נציגי סמייל 015 מאפריל, וחוץ מזה שקרא לי ”מר“ שקצת הצחיק אותי, ציין כי ”אינו מאמין שאותה חברה עשתה את הכל על מנת לפגוע בי“.
אין לי ספק שהחברה אינה מנסה להרע לי, היא רק מנסה להטיב עם עצמה על חשבוני.
אין שום סיבה שאני ארדוף אחר אין ספור נציגי שירות על מנת לקבל כספי בחזרה, כמו שאין סיבה שאדר שלו תצטרך לשקר לחברת הכבלים, או וינסנט פרארי (דרך הגלוב, ו-digg.com) ימתין 15 דקות עד שיענה אדם, ולבסוף יבקש ממנו לדבר עם אביו (וינסנט בן 30+), או אבנר (בעצם, משכית) יסבול כאשר הוא מנסה להתנתק מ-AOL, Vonage או TiVo.
דברים שיכול להיות שאינכם יודעים עלי –
(במקור מאת גורילהסושי, דרך אבנר – אבל רק בבלוג הישן משום מה)
ארבעה מקצועות בהם עסקתי בחיי:
ארבעה סרטים שהייתי רואה שוב ושוב:
(הייתי אומר מטריקס, הראשון. אבל א‘ באמת ראיתי אותו יותר מדי וב‘ הפסקתי לראות אותו אחרי השניים הנוספים.)
ארבעה מקומות בהם גרתי:
ארבע סדרות טלוויזיה שאני אוהב:
ארבעה מקומות בהם הייתי בחופשה:
ארבעה אתרי אינטרנט בהם אני מבקר על בסיס יומי:
ארבעה דברים שאני אוהב לאכול:
ארבעה מקומות שהייתי מעדיף להיות בהם עכשיו:
ארבעה חברים שלדעתי יענו על השאלות הללו: (אבל לא חייבים)
מה שאתם אמורים לעשות… ובבקשה לא להרוס את ההנאה. העתיקו את כל הטקסט, צרו בלוג משלכם (אם אין), הדביקו את הטקסט, מחקו את התשובות שלי, והקלידו את שלכם. פרסמו את הפוסט. התיאוריה היא שתלמדו דבר או שניים אחד על השני.
אני כבר הרבה זמן רוצה להתחיל לטפל בזה. מילואים – צ‘ק. עבודה בירדן – צ‘ק. אז הגיע הזמן.. אני מקווה.. אין לי עדיין את כל הפרטים, אז אולי זה יהיה הטריגר.
סיפור ששמעתי לפני כחודש. יש לי חבר. החבר עשה קורס סקיפרים – משיטי יאכטות. בתום הקורס הוצע למשתתפים להירשם למועדון, כאשר ההטבה העיקרית היא אפשרות להגיע כל כמה זמן, לקחת יאכטה של המועדון, ולצאת לשייט.
עלות הכיף הזה – למעלה מאלף ש“ח לחודש, בהתחייבות שנתית.
חברי פנה למועדון וציין כי אינו בטוח אם יעשה שימוש בהטבה. ”אין בעיה“ אמרו לו, ”לא תרצה, תעזוב אחרי שלושה חודשים“. עד כאן הכול בסדר.
עבר חודש, עברו חודשיים, וחברי לא ממש עשה שימוש בהטבה. חודש שלישי כלל לא יצא לים עם היאכטה של המועדון. בחודש הרביעי ביקש לעזוב המועדון. ”לא ולא“, נענה. אתה בחודש הרביעי.
כל פניה מצידו למועדון או לבעליו, אותו הכיר אישית, נענתה בשלילה.
חברי מאמין גדול ב-“יום אתה למעלה, יום אתה למטה“. והחליט לעזוב את הסיפור. שיחייבו 12 חדשים, ושיחנקו עם הכסף. הם כבר יתראו בסיבוב.
כששמעתי את הסיפור, כמובן שדיי חרה לי העניין, הן בהיבט הצרכני, והן בהיבט של הכסף ההולך לפח.
הצעתי לטפל בעניין, והסכמנו שאם יקבל מהם את הכסף חזרה, או לפחות יפסיקו חיובים עתידיים, הכסף יתרם.
המשך יבוא…
אלו פוסטים מהארכיון של הבלוג :: מיומניו של לקוח :: מהחודש יוני, 2006.
