:: מיומניו של לקוח ::

נתבשרתי הבוקר שיש גבול ליוהרה הישראלית. ודווקא כשצריך אותה. אם עד לפני כמה ימים בלו-סקיוריטי, ובראשם ערן רשף, היו לוחמניים, היום הם קפצו בחזרה לביצה, ונעלמו. נעלמו כלא היו. הצפרדע הכחולה על הדסקטופ שלי מראה סימני מצוקה – ”אין קשר לשרת“. גלישה לאתר – כלום. שרתי ה-DNS בהם הם משתמשים לא מחזירים תשובות.

אני הייתי בצד של אלו החושבים שהפתרון של בלו-סקיוריטי היה לגיטימי – יש לי זכות שתא הדוא“ל שלי יהיה נקי מזבל, ויש לי זכות לבקש לא לקבל את הזבל. וכך הצפרדע הייתה פועלת – מבקשת עבורי, אוטומטית. עבורי, ועבור עוד חצי מליון משתמשים רשומים.

בלו-סקיוריטי על פניו הצליחו למצוא נוסחה עובדת כנגד הספאם, אין דרך אחרת להסביר איך הם הצליחו לעצבן את הספאמרים, מה שהוביל למתקפה על השרתים שלהם, ולאחר מכן פגיעה ב-TypePad, אתר המספק מקום לבלוגרים, ובינהם גם הבלוג של בלו-סקיוריטי.

סיפור המתקפה העלה את בלו-סקיוריטי לתודעת הרבים, קיבל כיסוי נרחב בתקשורת, ושכנע רבים, אני מניח, כמוני, שאמנם הכרתי את בלו-סקיוריטי עוד לפני, אבל עד אותו רגע לא חשבתי להשתמש בשירות שלהם, להצטרף לשורותיהם, ולהיות פעילים למען ניקיון התא דוא“ל שלהם ושל אחרים.

מוזר לי מאוד שבלו-סקיוריטי התקפלו בצורה כזו. הפרסום וההצלחה היו יכולים להניב להם לא מעט כסף מהשקעות. יש עוד כמה דברים מסריחים (כמו איך מישהו עם רקע באבטחת מידע נפל קורבן למתקפת DDOS, כשיש פתרונות ברורים איך להימנע מזה).

אני מניח שעכשיו הזמן לעשות פתרון תואם בלו-סקיוריטי, אבל מבוסס רשת P2P. מישהו מרים את הכפפה?

בסוני ממשיכים עם הטעויות.

בין הרוּט-קיט, הפסד בתביעה נגדה על הפרת פטנט על פורס-פידבק, (איחור.. איחור.. איחור..) ויצור פיל במחיר של שתי הקונסולות המתחרות.. ביחד (ואל תדאגו, כשתגיע לארץ, לוני ידאג שתשלמו עוד עשרות, אם לא מאות, אחוזים יותר, בלי שום קשר), סוני סיפקה אתמול עוד פנינה.

בחגיגות העשור לליין מחשבי ה-VAIO שלה בניו-יורק, סוני התגאתה להציג נגני בלו-ריי ב-VAIO AR. באחד השולחנות, מנהלים בסוני הציגו את ה-VAIO AR מריץ את ”מחול הפגיונות”, אחד מכותרי הבלו-ריי הראשונים. אפילו היו על השולחן מארזי בלו-ריי של הסרט.

כתב סקרן, שרצה לראות כיצד נראה כותר בלו-ריי מקרוב לחץ על ה-EJECT, ו… לא בלו-ריי ולא ריי-בוק.

אחד DVD-R על הכיפאק, קומפלט עם כיתוב מארקר לא מחיק של שם הסרט.

מעניין באיזה תוכנת DeCSS השתמשו החברייה מסוני להעתיק את המקור. אה… רגע… זה חוקי? אם סוני, כלוחמת עיקשת על שמירת זכויות יוצרים מעתיקה את הסרט הזה, כנראה שכן.

ניו-סיינטיסט מדווח (כמובן דרך digg) כי הבננות, ”הפרי הפופולארי ביותר בעולם, והיבול הרביעי בחשיבותו בעולם“, בצרות. הזן הנפוץ ביותר, הקבנדיש, ממוצע הודי, מאוים ע“י מחלות, וכנראה שיידרש מאמץ גלובאלי להציל את הבננות.

מעציב אותי לחשוב שילדיי או נכדיי יגדלו בעולם ללא בננות. לא שאני אוהב בננות במיוחד, אלה בגלל שזו רק עוד דוגמה לאיך אנחנו דופקים את כדור הארץ. ניו-סיינטיסט לא אומר את הדברים בבירור, אבל מי בדיוק גרם לכך שבננות ”מודרניות“ (כך במקור) אינן מתרבות ע“י מין (הן נטולות גרעינים)? או הרביה של מין אחד תוך כדי הכחדה של מין אחר?

מזכיר לי את מילותיו של סטיבן קולבר (וידאו מלא) במפגש כתבי הבית הלבן 2006 – ”[לראיין את הכומר ג‘סי ג‘קסון] זה כמו להתאגרף עם קרחון. ותיהנו מהמטפורה הזו, דרך אגב, כי לנכדים שלכם לא יהיה מושג מה זה קרחון”.

שבוע שעבר היה אצלי גל. ידיד ילדות שהגורל* הפגיש בינינו שוב במסגרת בנית הדירה. בין הנושאים הרבים עליהם דיברנו (שכללו גם סיפור מצוין על מפסק חשמל וגרמניה), נשאלתי על דעתי בנוגע לכרטיסי מסך (מממ.. פתאום נזכרתי שגם תומר שאל משהו באותו סגנון שבוע שעבר), וספציפית, דיברנו על מה כדאי לקנות.

וובכן, המנטרה שלי בנוגע לחומרת מחשבים היא פשוטה – בדוק היכן קפיצת המחיר המשמעותית ביותר בין הדגמים השונים, וקנה את הדגם האחרון לפניה. כל דבר מעל הוא פרמיום, ששבוע אחרי אתה עשוי להצטער עליו.

כמובן שיש אנשים שעבורם אין כזה דבר ”קפיצת מחיר משמעותית“, או שהצרכים מגדירים את הרכישה (יש גם לתת לב למשוואה רצונות ≠ צרכים).

מעניין לעניין באותו עניין, מעניין לראות מה קרה ב-25 שנה. זו מודעה למכירת דיסק קשיח מחודש בנפח המרשים של עשרה מגהבייט. שלושת אלפים ארבע מאות תשעים וחמישה דולר! או בדולר של היום, סביב $8800. במחיר הזה אפשר היום לקנות 12 טרהבייט (פי 1,200,000).

*גילוי נאות: אינני מאמין בגורל. זה היה רצונו של מפלץ הספגטי המעופף.

אי-ביי, הבלבתים של סקייפ ופיי-פל, כמובן אתר אי-ביי עצמו ועוד כמה דברים, פרסמו, ביום אנליסטים, 4 מאי 2006, מספרי שימוש בסקייפ. 13 מיליון בסין, המהווים כ-13% מסה“כ המשתמשים בתוכנה, וקבוצת המשתמשים הגדולה ביותר.

אולי עוד נקודה מעניינת, היא תגובה של קורא digg על ידיעה זו, בתרגום חופשי – ”… הייתי בסין לפני שנה בתערוכת אלקטרוניקה. אנשי עסקים סינים נותנים למעשה את כרטיסי הביקור עם מספר טלפון ודוא“ל שלהם לכל אחד. אבל אם הם באמת רוצים לעשות איתך עסקים, הם ירשמו לך בכתב יד את פרטי הסקייפ שלהם על גב הכרטיס“.

שמתי לב לאחרונה שעברתי סופית לשועלאש (או בלעז ובנוחות פיירפוקס). זה לא היה מעבר חד, או עקרוני. אינטרנט אקספלורר ואני חברים טובים כבר די הרבה זמן, מאז גרסה 3, אליה עברתי, כן בחדות, מנטסקייפ.

להבדיל מהרבה אנשים אחרים הטוענים שמיקרוסופט דחפה לנו בכוח את אקספלורר, לי זה היה מעבר איתו הייתי מאוד שלם. אקספלורר פשוט היה טוב יותר.

באופן פרדוקסלי אולי, המעבר שלי לפיירפורס החל דווקא עם התקנת הבטא של אקספלורר 7. מיקרוסופט, כהרגלרע, מאפשרת להתקין את הבטא במקום, ולא כאופציה, לאקספלורר 6 (אגב, יש אופציה להרצת גרסאות אקספלורר סייד-בי-סייד, שתועדה וניתנה להורדה, עד שנדרשו להוריד את התוכן תחת ה-DMCA).

כך, מצאתי את עצמי עם דפדפן נחמד, מתקדם, אבל שלא תמיד עובד כמו שצריך. הפתרון? נכון.

פיירפוקס.

האם אני חושב שאחזור לאקספלורר? כן, אם יהיה טוב יותר.

אגב, היחס בכניסות לאתר זה עומד על כ-68% אקספלורר ו-30% פיירפוקס.

שרון שלחה לי דוא“ל הנושא את הכותרת ”אתר הלימוד ישראל נפתח מהיום חינם לכולם“, ולינק לבריינפופ הישראלי, בכתובת http://www.brainpop.co.il. התוכן (המדגים את תרבות האינסטנט-מידע האינטרנטית) מצוין, פשוט ומהנה. מקור ראשוני לצעירים, ולא רק. כולי תקווה שבאמת יישאר חינם.