”אני מקווה שלא הערתי אותך“
לא, אתה לא מקווה. ”תקווה לא להעיר“ מישהו זה בעשר בלילה. או שבת בצהריים.
או שאתה מתקשר לחו“ל ולא בטוח מה הפרשי השעות. או שזה מקרה חרום. או מקרה של שמחה קיצונית (“נולד לי…“, ”זכיתי ב…“, ”זכית ב…“). סידורי חופשות בין מילואימניקים לא נופל באחת הקטגוריות הללו.
להתקשר למישהו שאתה לא מכיר ב-1:30 לפנות בוקר, מישהו שאתה הולך לבלות איתו שבועיים מילואים באבטחה, זה לא התחלה טובה.
