לא, אתה לא מקווה. ”תקווה לא להעיר“ מישהו זה בעשר בלילה. או שבת בצהריים.
או שאתה מתקשר לחו“ל ולא בטוח מה הפרשי השעות. או שזה מקרה חרום. או מקרה של שמחה קיצונית (“נולד לי…“, ”זכיתי ב…“, ”זכית ב…“). סידורי חופשות בין מילואימניקים לא נופל באחת הקטגוריות הללו.
להתקשר למישהו שאתה לא מכיר ב-1:30 לפנות בוקר, מישהו שאתה הולך לבלות איתו שבועיים מילואים באבטחה, זה לא התחלה טובה.
יצאתי למילואים היום, וכרגע אני מוצא את עצמי עם רכב תקוע מעלה אדים (לפחות אני מקווה שאלו אדים!?) על כביש 6 לכוון דרום.
הגרר בדרך. פייסט במפ3. ואני כותב את הפוסט הראשון שלי מהדרכים דרך האקסים. כרגע אני כותב בפוקט וורד, נראה איך יהיה החיבור לאינטרנט, ואם פוקט איי.אי. מאפשר לי לכתוב לוורדפרס. יש גם תמונה שלי בווסט הצהוב, שלא האמנתי שייצא אי פעם מהאריזה שלו… אולי אעלה אותה אחורייזה.
טוב. לא מצליח להתחבר. כנראה מספר הטיימסלוטים לג‘פרס נמוך על כביש 6 (הגיוני). אני אפילו לא טורח להרכיב את כרטיס הויי.פיי..
ועכשיו למשהו שונה לגמרי.
רציתי לכתוב פוסט מסודר על דאונלואד\לוקיישן-פרי טי.וי. אעשה את זה מתישו, אבל בינתיים רציתי לספר שראינו אתמול את פרק(י) סיום העונה השנייה של עקרות בית נואשות. היה מיגע. היה טוב, אבל מיגע. נרשמה אפיזודה אחת של דמעות בעניים. נסגרו קצוות ונפתחו חדשים. העונה הבאה כנראה תהיה על טהרת הפסיכים - יכול להיות שזה הסטורי-ליין שעבד הכי טוב (דוגמת הרוקח של ברי) העונה, אז הם החריפו את זה בעונה הבאה.
היום גם סוף העונה של אבודים. פלאשבקים של דזמונד. עפ“י ג‘י.ג‘י. אבראמס, שלא היה לו חלק פעיל, שכן הוא היה עסוק בקידום פסיכי בלתי אפשרי 3 משימה בלתי אפשרית 3 (רגע, הגרר הגיע…זהו…איך הזמן עובר מהר שנהנים? עברו עכשיו קרוב ל-12 שעות ולא שמתם לב), הפרק הזה יהיה מצויין.
העליתי את הפוסט דרך האקסים לוורדפרס – עובד נחמד. עכשיו אני עורך אותו על המחשב בבית (למה אני עושה את זה ב-3 לפנות בוקר? תקראו את הפוסט הבא). למילואים אגיע מחר (היום).
בהמשך ל-“בַּאג 209468”, כאמור, יהונתן נתן לי רעיון איך לעקוף את הבַּאג הזה, והתוצאה - ג‘אוה-סקריפט קטן לשימושכם, להורדה כאן.
תיקונים, הערות, הארות לדוא“ל או בתגובות.
ואגב תיקונים, כשהקמתי את האתר, מצאתי באג קטן במנגנון המעבר על התגובות בוורדפרס 2.0.2 בעברית, ותיקנתי אותו. שלחתי דוא“ל, שנשאר ללא תגובה עד עצם היום הזה, לרן יניב הרטשטיין עם התיקון. אז גם את זה ניתן להוריד (בלי קשר – רן, שוב, המון תודות על התאמה של וורדפרס לעברית).
[לינק עודכן לגירסא האחרונה. לתשומת ליבכם, פלאג-אין זה כלול בוורדפרס בעברית החל מגירסא 2.0.3]
פיירפורקס (מוזילה במקור) דופק את הריווח כאשר משתמשים בניקוד עברי וגיליון העיצוב מגדיר text-align: justify; (כלומר, יישור הטקסט לשני הצדדים).
לצערי הבַּאג פתוח מ-2003 (ומתבסס כנראה על באג פתוח משנת 2000).
כאמור, לא חדש, אבל מסביר לקוראים שהכל בסדר עם האתר.
עדכון: יהונתן נתן לי רעיון שעובד יפה! את המילה עם הניקוד יש לתחום בתגיות span עם עיצוב text-align: right;.
לאחרונה התקנתי את גרסת הביטא של סקייפ. אחת התכונות של גרסה זו היא תוסף ליצירת גִשּמוֹן (תרגום שלי ל-avatar) וי-מי (WeeMee).
בסך הכול אני די בקטע של פרסונליזציה – אתם יודעים, רינגטון משלי, תמונה של הילד בבקגראונד של הטלפון, גִשּמוֹן משלי (מבית קלוניז) בסקייפ, יאהו! מסנג‘ר, MSN מסנג‘ר וכו‘, ובעתיד הלא רחוק גם בג‘ימייל שלי.
ואומר יותר מזה – אני נהנה לשחק, לערוך ולשנות, אבל… וזה אבל גדול… אין לי שום כוונה שבעולם לשלם 1.5 יורו בשביל הגִשּמוֹן של וי-מי, ו-1.5 יורו זה בדיוק מה שוי-מי מבקשים בסקייפ. ולא בהתחלה… אלא אחרי שבזבזתי כמה דקות ליצור לעצמי את הגִשּמוֹן…
אז לפחות שיצא מזה משהו.. ותחילה אסביר את עקרון הרֵפיל במקדונלדס. בארה“ב, כאשר אתה קונה ארוחה במקדונלדס (זה נכון לגבי כמעט כל רשת אוכל-זבל בארה“ב, אבל משום מה, לרוב מי שמכיר, מכיר את זה ממקדונלדס), אתה נשאל, ממש כמו בארץ, ”האם להגדיל“ את השתייה והצ‘יפס. רק מה, את כוס השתייה שלך אתה יכול למלא כמה פעמים שבא לך. הישראלי המצוי משתומם מיד למה לעזאזל מישהו קונה את המשקה המוגדל.
כמו כן, הישראלי הזה הבין מיד שאפשר לעשות Screen Capture, לנקות קצת את התמונה, ולהשתמש בה כאוות נפשו. בלי 1.5 יורו, ותודה רבה.
אני נשאר עם הקלוני שלי. ושהם ימשיכו לחיות ב-WeeWorld שלהם, שם אין קשר, כנראה, בין מודל עסקי לבין פרקטיקה.
אני אט אט הופך להיות מגיב סדרתי ליהונתן, והפעם ל-“טכנוונגאליזם”.
מק או.אס. אקס (אקס ממקור סיפרה 10 הרומית) אינה יכולה להיות ”היהדות“ שכן, חלונות קדמה לה. אתה מתכוון בוודאי ל-מק או.אס..
זה תמיד מפליא אותי איך אפל מצליחה לרכוש לעצמה קהל חובבים דווקא ממחנה ה-אופּן-כל-דבר. אפל מאז ומתמיד הייתה (עד או.אס. אקס) מערכת הפעלה סגורה ומסוגרת, לא רק בתוכנה אלא גם בחומרה. אפילו שכבר עברה לחומרה סמי-“סטנדרטית“ מבוססת X86 לאחרונה, הייתה הראשונה לדאוג שבפלטפורמה שלה יהיה TPM (וזה, אם כבר, משהו שהייתי מצפה ממך, יהונתן, להתנגד לו בחירוף נפש). אז נכון שיש את דרווין X86, המייצג לכאורה שאפל מספקים קוד פתוח בשנים האחרונות, אבל אם תבדקו טוב, הגרעין, ה-Kernel, היה ונשאר סגור.
בנוגע להעתקת רעיונות, זה הכול גיבוב של שטויות. כולם (כן, גם לינוקס) מעתיקים מכולם. מעתיקים ומשפרים (או שלא). אפל מזירוקס, קומודור מאפל, לינוקס מיוניקס, מיקרוסופט מאפל, סאן מלינוקס ולהיפך. המטרה אחת – אבולוציה. לדוגמא, לינוקס רוצה לגדול ולהיות אלטרנטיבת דסקטופ ראויה, ומי מי אם לא ממיקרוספט תלמד היא (ולפני שקופצים עלי כל הפינגוינים שיתענו (pun intended) ש-“הכול נובע מהמונופול המיקרוסופטי והקיבעון המחשבתי אליו הרגילה אותנו“, מיקרוסופט, לפחות, לא מצפה מאמא שלי לפתוח טרמינל ולקמפל קרנל, אז של מי הקיבעון המחשבתי בדיוק?)?
שלא תבינו לא נכון. אני אוהב את אפל, משתהה ומתלהב כל פעם שנקרית בדרכי אפל סטור, ואם הייתי צרכן מוזיקה מסוג אלה המסתובבים כל היום עם אוזניות, סביר להניח שהשמחה שלי לראות אתכם הייתה אפל iPod. הייתי רוצה לפטופ של אפל, במקום ה-T40 שלי. הייתי גם שמח מאוד אם היה לי מסך LCD שלהם. גם מערכת ההפעלה שלהם קוסמת לי, בייחוד שהצליחו להבין (להעתיק?) סוף סוף שצריך יותר מכפתור אחד בעכבר.
כמו כן, אני משתמש בלינוקס בבית (למעשה, יש לי רוב של לינוקס לדעתי), אוהב את מערכת ההפעלה, דוחף אותה כאלטרנטיבה בפרוייקטים (ממש לאחרונה, לדוגמא, התקנה של Front-End עבור Exchange OWA, שאם הייתי משתמש במטודולגיה של מיקרוסופט הייתה עולה עוד מחשב, שתי מערכות הפעלה חלונות 2003 ,Exchange ו-ISA), אבל מנסה להישאר ללא דעה קדומה אובססיבית של ”רק לינוקס“. לדעתי אין אלטרנטיבה ממשית ל-Exchange לדוגמא, ואשמח אם מישהו יוכיח לי אחרת.
בנושא ההתמכרות ונאמנות העובדים, אתה באמת צריך לדבר עם אנשי מכירות ואנשים טכנים של אפל, לפחות בארה“ב. לדעתי הם מכורים לרעיון אפל לא פחות מאיזה עובד מיקרוסופט ישראל אחד שיצא לעבוד איתו מעט לפני מספר שנים, החובש כיפה סרוגה עם הכתובת ”מיקרוסופט“ רקומה עליה. באופן כללי, אני מאוד מכבד ומוקיר את הנאמנות הזו לחברה בעבורה עובדים. או את מכורי הקוד הפתוח. היה זה וויליאם גיבסון שתיאר באחד מספריו איך עובדים בעתיד שרים בבוקר את המנון החברה, ודמעה בעינם. אני מעדיף לעבוד עם אנשים כאלו מאשר עם אנשים שנאמנותם היחידה בשעות העבודה נתונה לסוליטייר.
ובנושא מתנות, אוכל, ”מפגני כוח“ למדיה הכתובה, וכו‘ בכנסים… נו באמת. היש כנס (בתחום הטכנולוגיה העילית, ולא רק) שלא עובד ככה? זה חלק בלתי נפרד מהכנסים של היום.
ועוד משהו שאין, ”לא בעד, לא נגד, רק פרשנות“, תקרא את הפסקה האחרונה שלך ”מי שלא זז קדימה, הולך אחורה”, שוב, ולא שאני לא מסכים איתך, אבל תחשוב שוב כמה נקיות ידיך מהאבק המותירות אבני הסקילה, ובייחוד, שכביכול מאחורי הקלעים, אתה מוציא את כל הארס האמיתי.
בעצם, מספיק לקרוא את הכותרת.
נ.ב. אשמח לקבל חולצת פיירפוקס. אה.. רגע.. זה לא מתנה? ועוד בכנס? גוועאלד. (ציניות בצד, באמת אשמח).
הפעם באנגלית, מאחר וזה הולך לבלוג של מישהי אחרת –
How long would it take to bring us, our personal computers, and mobile phones, technology just as recently described as being used in movies, where one can come into the studio, and withno makeup and no special effects, appear 25 years his younger, or in fact, anything else? To judge from technologies brought forth by Logitech [videos here and here], combined with avatar technologies like Klonies, possibly not long at all.אלו פוסטים מהארכיון של הבלוג :: מיומניו של לקוח :: מהחודש מאי, 2006.
