:: מיומניו של לקוח ::

המעבר ל-WordPress הסתיים.

לאתר הכמעט מקורי אפשר להגיע מכאן.

אורי (החבר) שלח לי את הכתבה לדוא“ל, ומהצבע הבנתי שזה במדור הכלכלה (חשבתי ש-“אונליין“ זה מדור בפני עצמו כשאורי סיפר לי על הכתבה).

אני כמובן מסכים עם אביב שהאינטרנט הוא אמצעי הפצה נפלא. אבל יש בו גם בעיתיות מסוימת. האינטרנט הוא כלי ”חופש הדיבור“ האולטימטיבי, אבל שככזה, הוא מאפשר גם לפגוע בחברות ואנשים על לא עוול בכפם.

לא הייתי רוצה לראות על כל פיפס שבמקום שמישהו יעשה קצת מאמץ, הוא יפתח אתר המשמיץ את החברה, בייחוד לא, כאשר בד“כ שומעים רק את הדברים הרעים – לרובנו אין זיכרון או אנרגיות לכתוב על הדברים הטובים, על שירות מצוין, וכו‘.

אף אחד לא אומר, ”וואלה, יש בערוץ 8 תוכנית מדהימה –צ‘יווהווה, על כמה שהשירות של החברות מצוין“, כי לא עושים כאלה תוכניות - הן פשוט לא יענינו אף אחד. מצד שני, כמעט כולם יודעים על ”בולדוג”.

אני לא קורא לרגולציה באינטרנט על התכנים, רק חושב שצריך לחשוב פעמיים, ולסבול קצת (הרבה), לפני שעושים את מה שאני עשיתי.

בכל אופן, אביב, המון תודות על הפרסום. הגיע הזמן מזמן שנפגש, ולא רק במקרה. אנחנו עושים יותר ילדים מאשר נפגשים…

התקשרה עכשיו לירון, העוזרת האישית של אורי ווטרמן, סמנכ“ל לקוחות SMILE. הוזמנתי לביקור, וקבענו ליום רביעי.

תמיד מעניין לפגוש את הצד השני שמאחורי השפופרת.

התקנתי וורדפרס עכשיו. הלכתי על הגרסא העברית, מה שאומר שכנראה האתר הזה יישאר בעברית.

זה עדיין לא מסך הכניסה, מאחר ואני רוצה להעביר את התכנים הקודמים ל-WP.

אורי (חבר, לא ווטרמן) התקשר וסיפר לי שהאתר מופיע במעריב במדור אונליין. עדין לא קראתי. אני בד”כ לא קורא עיתונות מודפסת, ומסתפק ברשת ב‘ בדרכים, אינטרנט במשך היום, ו-The Daily Show עם ג’ון סטיוארט באיחור של יום.

המעמד חייב, נכנסתי למכולת, קניתי מעריב, ו… אין. אין מדור אונליין. אוף. קורה. אבל למה דווקא היום?! אני אבקש מאורי שישלח לי לדוא”ל.

שלושה דברים בקצרה.

מהרגע שהתחלתי לכתוב, בא לי לכתוב יותר. ולא רק במימד של אני כצרכן. לא חשבתי על עצמי במונחים של ”בלוגר“ אף פעם, ובוודאי לא בעברית. אבל אני מוצא את עצמי כל הזמן חושב על מה הדבר הבא שאכתוב.

בהמשך לכך, שני הדברים הבאים:

אבנר ומשכית התקשרו - יש להם בת. אנחנו כל כך שמחים ונרגשים!

חזרנו מההופעה של מירי מסיקה לפני כמה דקות. מירי מקסימה, מדהימה, מלהיבה, מצחיקה.
זה הזכיר לי (אגב, יש לי זיכרון מאוד אסוציאטיבי) שהייתי עם חבר באיזה הופעה (“כוורת חוזרת“ בערד?) לפני 14 שנה בערך, ורקדה לידנו איזה פריקית מדהימה. כשאמרתי לו שיתחיל איתה, הוא אמר ”נראה לך?! אנחנו לא ברמה שלה.“. הייתה תחושה שהיא פשוט משוחררת יותר ממה שאנחנו נהיה אי פעם.
מירי גם נתנה לי את התחושה הזו. בנאדם מאוד שלם עם עצמו. הייתה בה גם פרובינציאליות כזו (במובן החיובי של המלה) שמאוד חיממה את הלב. בקיצור, מומלץ!

יצא פחות קצר ממה שחשבתי.

תודה לאביבוס על תיקון שגיאת הכתיב. כפי שציינתי, עברית היא לא השפה החזקה שלי.

אני גם מסכים שהטקסט המקורי היה טוב יותר, ושהתחליף קצת ”יבשוש“. לדעתי זו התפשרות סבירה לאחר שהמסר הועבר, נלעס ונבלע.

תאמין לי שיש עוד הרבה מ-“המקורי“ על חברות אחרות, וזו גם אחת הסיבות שהצעתי לעבור לפורמט הזה.

למה שחברת הביטוח מבטיחה לשלם לך את הפיצויים תוך 30 ימי עבודה היא לא?

למה צריך לרדוף אחרי הקבלן שלך שיסיים את עבודתו יותר משנה, על אף התחייבותו בכתב היא שהוא מסיים את כל העבודה עד תאריך מסוים (ולא, התשובה היא לא בעיה תקציבית)?

למה פרטי נמצאים במאגר הלקוחות של חברה סללולרית, למרות שהתנתקתי ממנה לפני בערך 7 שנים?

למה חברת כרטיסי אשראי מבטיחה כרטיסים לתיאטרון, וכאשר אתה לא מקבל אותם, ופונה אליהם מעבירים אותך שבעת מדורי גיהינום, ובסוף עוד דורשים ממך תצהיר שלא קיבלת, כאילו אתה גנב?

זאת ועוד בשבוע הבא.

אולי גם אעבור ל-WordPress - כרגע אני מעצב הכול ידנית וזה סתם בזבוז זמן.

ושוב תודה לכולם - שלושה ימים, 500 כניסות. אתם נותנים לי את הכוח.